לח, ג

כו' (וכמ"ש³³ בזהר דהחלום מסוף מדרגת הנבואה³⁹ כו'). וזהו דוקא בגלות שנק' שינה, אבל בזמן בהמ"ק לא הי' ענין ב' הפכים הנ"ל בכנס"י שהרי הגם שהיו עוסקים בפרנסה ומו"מ אחר מס"נ בק"ש לא הי' מסתיר להם לאור האלקי שבעבודתם בתפלה [oldpage_נג] ּ ותו"מ כלל כי הי' זה העסק אצלם בדרך עובדא כמעשה המצות ממש הגם שהי' לצורכי חיי גופם⁴⁰ כשיהי'⁴¹ בטחונם חזק רק על ה' לבדו שהוא הממשיך ברכה במעשה ידיהם ואליו נושאים נפשם בעסקם כו' כענין השלך על ה' יהבך⁴² כו', ואינם בטוחים בכח ועוצם ידם כלל רק שצריכים לעסוק בדרך ציווי שיהי' במה לשכון אור השפע האלקי' וכמ"ש וברכך ה' בכל אשר תעשה⁴³ כו'. ונמצא לא הי' עסקם גם⁴⁴ בגשמיות בבחי' נפרד מאלקים כלל, וכמ"ש לאהבה את ה' בכל לבבכם ובכל נפשכם⁴⁵ ממש וסמיך לי' ואספת דגנך⁴⁶ כו' ואין זה כתרתי דסתרי כלל, משא"כ בזמן הגלות דמס"נ בתפלה ועסק הפרנסה המה דבר והיפוכו ממש כנ"ל וד"ל.

[ג] וזהו בשוב ה' שבות ציון היינו כחולמים, פי' כאשר יבא משיח ב"ב ויתגלה אור האלקי כמו שהוא באמיתתו בכאו"א כמ"ש כולם ידעו אותי מקטנם⁴⁷ ועד גדולם כו', אז יכירו ויבינו על כל אשר הי' בכאו"א בזמן הגלות בכל דור וזמן ימי חיי האדם כל מעשה הטוב בתפלה ותשובה ותו"מ כו' הכל הי' דרך חלום שמעורב בזה דבר והיפוכו כאחד, כי מיד אחר הטוב דתפלה ותומ"צ רע דמדות רעות והמשכת עניני עוה"ז החומרי ואחר הרע דק"נ במדות ומו"ד כו' טוב דהתפעלות אלקות בתפלה ותומ"צ ותשובה כו' כמו בחלום שיהופך בענינים הפכיים מנגדיים מאד והכל בדרך סיפור ענין א' שלא יכילנו השכל. משא"כ לע"ל יהי' אור ה' מאיר בנשמות כמו שאדם ניעור מן השינה שאין בו דבר והיפוכו בשום אופן כמו וידע כל פעול⁴⁸ כו' וד"ל. והנה הגם שהחלומות בשינה הוא בתחתית המדרגה שבמח' שבמוח, והוא כח הדמיון לבד ע"כ מדמה דבר וכוזב⁴⁹ וגוזמא שלא יוכל להיות וכן ב' הפכים כנ"ל לפי שבשעת השינה מסתלקים כל כחות פנימי' הנפש למעלה בעצמות הנפש בעילוי אחר עילוי כו' עד שלא נשאר גם במחשבה שבמוח רק הכח המדמה לבד ובלב לא נשאר רק קיסטא דחיותא⁵⁰ בדפק שבלב וע"כ בטל כל הרגשה ותנועה רצונית וכ"ש המדות והשכל ורצון שמדות אוי"ר וכה"ג מסתלקי' בשכל והשכל שבמוח מסתלק ועולה בכח המשכיל וכן כח הרצון עולה בעצמות הנפש כו'. הנה עכ"ז יש בחלום יתרון מעלה בשרשו מזה עצמו שהשכל⁵¹