רמ, ב

בצפון אין בא¹⁸ שבת למעלה אלא בחי' חול, ונמצא יהי' למעלה באצי' בחי' שבת ובחי' חול כא' וזהו [oldpage_שנ] ּ דבר שאינו מובן כלל. ועוד דהא באצי' הוא בחי' גילוי מוחין דאו"א בז"א לכללות נש"י הכלולים במל' דאצי', ולפ"ז אין כל ישראל מקבלים כא' הארת המוחין אלא אותן שבדרום מקבלים תחילה או להיפך. ואם נאמר מפני שבבחי' האצי' הוא למעלה מהתחלקות הזמן לגמרי א"כ איך אמר הכתוב וישבות ביום השביעי¹⁹, אלא צ"ל שו"ק דאצי' הוא מקור התחלקות הזמן²⁰ כידוע, ומאחר שהשבת אי[ן] זמנו שוה למטה בארץ כנ"ל איך ישתנה במקור זמן השבת למעלה באצי' כו'.

אך הנה לתרץ קושיא זו יש להקדים הקדמה א' בענין המאמר אנת חכים ולא בחכ' ידיעא²¹ כו', שהן [בחי'] ע"ס דאצי' שהם רק לאחזאה כו' לאתנהגא בהון עלמין²² כו', אבל מצד עצמות אוא"ס לאו דאית לי' מכא"מ כלל²³ וכמ"ש בס"י ע"ס בלי מ"ה כלומר בלי מהות²⁴ כלל. וביאור הדברים ידוע שע"ס דאצי' הם רק בחי' מקור להיות התהוות הבריאה²⁵ יש מאין, והיינו שא' לאחזאה ולאתנהגא בהון עלמין כמו מציאת בחי' חו"ב דאצי' אינם רק בשביל המשכת בחי' חו"ב דבי"ע עד שנתהוה בחי' שכל אנושי בעולם השפל, ולא שכל אנושי בלבד אלא [גם] שכל וחכ' דקדושה האלקי' כמו נשמות דעשי' שהם שכל[יים] המשיגים אלקות, הרי הם ג"כ נמשכים ונולדים מבחי' יחוד דזו"נ דעשי' כנודע, שבהם מלובש בחי' חו"ב דעשי' ובחי' חו"ב דאצי' מלובש בחו"ב דעשי' ע"י אמצעות זו"נ דבריאה ויצי' כו', ונמצא גם בחי' נשמה דעשי' יש להם שרש בחו"ב דאצי' כו'. אך הנה בחי' התפשטות חו"ב דאצי' בבי"ע אינו [רק] מבחי' הכלים דחו"ב ולא מבחי' האורות עצמן דהיינו רק מבחי' האחרונה שנק' בחי' עשי' בלבד, וכידוע דכל ספי' כלולה מי"ס²⁶ ובחי' האחרונה הוא בחי' מל' שבה שנחשב דרך כלל בחי' עשי', כי בחי' חב"ד חג"ת נה"י שבכל מקום הוא בחי' בריאה ויצי' ועשי' כידוע ובחי' עשי' שבחכ' נק' ג"כ חכ' שבעשי' והכל א', דהיינו עד"מ כמו השכל היורד ומתלבש בעשי' גשמיי' לצייר ציורים או לעשות כל מלאכת מחשבת אומן שקוראם הכתוב חכמים ג"כ כמ"ש [ו]בלב כל חכם לב נתתי חכ' לעשות²⁷ כו', וזה נמשך מבחי' כלי [ה]חכ'