ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת בשלח</h2><h3>והנה לתוספת ביאור שרשי הדברים</h3><h3>והנה לתוספת ביאור שרשי הדברים</h3>רח, ג

רח, ג

במקור חיפוש חדש

הי' המנהג בכל ישראל שהי' החתן עושה סעודת החתונה²⁴ ועיקר הסעודה הי' בשביל הכלה ונקראת ע"ש²⁵ וכן המנהג עכשיו בא"י, אבל בזמן הגלות נהפוך הוא המנהג שהכלה עושה הסעודה בשביל החתן והסעודה נקראת על שמו כו'. וטעם הדבר כי בזמן בהמ"ק הי' יחוד פב"פ והי' עליית [ה]מל' בבחי' אצי' בכל פרצופ[ה], וזהו ביום²⁶ השמיני שלח המלך²⁷ את העם ויברכו את המלך כו', וזה הי' בשמע"צ²⁸ שאז היא החופה שעיקר סעודת הח[ו]פה הוא בבית החתן דוקא, אבל בזמן הגלות שהכלה בבחי' הסתר והעלם בבי"ע לא יש בכחה להיות נקראת לסעודה בבית החתן אלא ה[י]א קורא[ה] את החתן אליה בביתה וכמ"ש באתי לגני אחותי כלה²⁹ כנ"י והסעודה נק' ע"ש החתן. ועד"ז הי' בשבועות שהי' רק אירוסין³⁰ עדיין ולא חופה כי עיקר הפי' של חתונת"ו הוא אירוסין לבד כמו ויתחתן³¹ כו', והיינו יו"ד הדברות שהי' בבחי' טבע"ת קדושין³² כמאמר אשר קדשנ"ו במצותיו³³ כו' היו"ד³⁴ ה[י]א חכ'³⁴ שעגולה כטבע"ת³⁵ כו' ולכך היתה הסעודה בבית הכלה בקולות וברקים כנ"ל והיתה בשביל החתן ונקראת ע"ש כו'. וכמו"כ כתיב ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה³⁶ כו', פי' כי מן הראוי הי' שיעקב יעשה הסעודה שהוא החתן וסעודת חופה בבית החתן דוקא כו', אך לבן הי' רמאי ורצה להחליף את לאה ברחל ולכך עשה הוא את הסעודה שהיא סעודת הכלה כו'. ויובן הדבר למעלה באצי' שבחי' לב"ן העליון אבי הכלה החליף סעודת החתן דיעקב בעל עולם האצי' לסעודת כלה כדי שתהי' לא"ה נכנסת תחת רחל וזהו שאסף אנשי המקום המקו"ם הידוע וד"ל. ולע"ל שתתעלה מדת המל' ותהי' עטרת בעלה³⁷ יהי' כמו בזמן בהמ"ק שהי' הסעודה בבית [oldpage_602] ּ החתן כנ"ל. וכמו"כ כתיב במשתה אחשורוש לאסתר שאמרה אליו למחר אעשה כדבר המלך³⁸, פי' למחר לע"ל כשתהי' בעילוי בבחי' אצי' פב"פ גם כשתעשה היא [ה]סעודה ותקרא להחת"ן אליה יהי' שוה כדבר המלך עכשיו שהוא קרא אות"ה³⁹ אל משת"ה היי"ן כו' וד"ל.

והנה ע"ד כל הנ"ל יובן בב' סעודות שבת שבליל שבת הוא עליות מל' באצי' הסעודה שלאחר גמר השפע באצי'

הערות

24. שהי' החתן עושה סעודת החתונה : באוה"ת כאן (ע' תה) מציין: כמ"ש בש"ע אה"ע סי' ס"ד. וראה גם בענין זה לעיל רז, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ס"ע תל. אוה"ת כאן (ע' תו וע' תז). מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' קמו ואילך. וע' קסה.
25. ע"ש : יא: על שמה.
26. ביום : איג: שביום.
27. ביום השמיני שלח המלך : מלכים-א ח, סו [בהוספת תיבת ”המלך"].
28. ביום השמיני. . בשמע"צ : ראה מועד-קטן ט, א. מפרשים עה"פ.
29. באתי לגני אחותי כלה : שה"ש ה, א.
30. בשבועות שהי' רק אירוסין : נסמן לעיל קפ, ב. וראה להלן הערה 32.
31. ויתחתן : מלכים-א ג, א. דהי"ב יח, א.
32. יו"ד הדברות. . טבע"ת קדושין : באוה"ת כאן (ע' תו) מציין לפסיקתא רבתי פסקא ויהי ביום כלת משה.
33. אשר קדשנ"ו במצותיו : נוסח ברכת המצות. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' לא.
34. היו"ד : יביג: כי ביו"ד.
34. היו"ד ה[י]א חכ' : ראה זהר בראשית לא, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשסד ובהנסמן במ"מ לשם.
35. חכ'. . כטבע"ת : ראה פרדס (שער עה"כ) שכ"ג מערכת טבעת.
36. ויאסוף לבן. . משתה : ויצא כט, כב.
37. המל'. . עטרת בעלה : משלי יב, ד. ראה גם ש"א כ, ב ובהערה 33.
38. למחר אעשה כדבר המלך : אסתר ה, ח [ושם: ומחר — ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' תקיד. וש"נ].
39. כשתעשה היא [ה]סעודה. . שהוא קרא אות"ה : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ב כאן (ע' תנד). אוה"ת שה"ש כאן (ע' תז).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.