רו, ג
רוחני בפ"ע שהוא המחבר את הנפש בתוך הגוף27 שיתקיים בו להחיותם27 כו', ואם לא כח רוחני זה המחברם הי' הסתלקות הנפש מן הגוף מיד כו', ומאחר שכח רוחני זה ביכולתו להכריח את הנפש שתצא חוץ לגדרה וטבעה לחיות בחיי בשר הגוף הגשמי כו' מוכרח שיהי' כחו רב ועצום הרבה מכח הנפש עד שתמשול בו. וזהו אשר בצלם זה יתהלך אי"ש הוא הנר"ן ח"י כו', ופי' יתהלך הוא הילוך דרכי החיות הנפש בכלי הגוף בכל פרטי האופנים, אפי' להיות לו רצון כך ולא כך שהוא מבחי' יחידה כידוע, הכל הוא ע"פ הצל"ם המכריחו לכך, דהיינו להיות חיבור היחידה בגוף ברצון כך ולא כך כו' וד"ל. והנה צלמים אלו באים בגילוי באדם לאחר שנולד מעט מעט28 כנז' בע"ח עד שבימי הזקנה מתיישבת על בוריו. וזהו ענין מארז"ל דעת"[ן] מתיישבת עליהם שנאמר על הזקנים29 וענוים30 הוא שהדעת נתחבר היטב עם מזג טבעיות הגוף ואינם מנגדים כ"כ כמו ברתיחת הילדים כו', והוא מפני גילוי כח המחברם ביותר והוא הצלם כנ"ל וד"ל. ואמנם מתגשמים [הצלמים] עד שנראים ומתגלים בבחי' לבושי' לבד, כלשון הר"מ האי דיוקנא דקיימא עלי' דב"נ31 כו', וכל נשמה הוה קיימא בדיוקנה"א קמי' מלכא קדישא32, שהוא בזריעה או"ר לצדיק כו' עד דלא אצטיירא במעי הנוק' דז"א כו'. והנה זה הכח המחבר הוא הגורם לאדם להיות יש ודבר כאילו אינו מצטרך לשום מקור כו', וכענין על כרחך אתה חי33 כו' וד"ל. אך הנה [oldpage_596] ּ כמו"כ בבחי' אצי' הנשמות בבטן מל' דאצי' נוצרו בחי' צלמי' עמה והם מחיצוני' ע"י שבבינה, והוא ענין התורה והמצות שמלבישים ומסתירים העונג אלקי שבחכ' הגנוזה בחי' ח"ס כו' וד"ל, [עד אשר אפי' תחפוץ הנשמה אלקית לאחר שנולדה לצאת מנרתיק הגוף תתעכב בגוף ע"י34 מעשה המצות כנ"ל וד"ל].
והנה צל"ה35 עתה ההפרש בין עיבור ללידה, כי הנה אנו רואים כאשר יוולד הולד ויוצא לאויר העולם מיד יהי' בחי' נפרד לעצמו בהיפוך מכמו שהי' בבטן אמו, שהרי יוכל לסתור דברי אמו ולעשות נגד רצונה והעיקר הוא מפני כי איננ[ו] נצרך אליה כלל לקבל עוד שפע ממנה כלל וכלל, בהיות שכאשר הי' בבטן הי' חיותו ממאכל שכבר אכלתו אמו ונעשה דם וחיות אז קיבל הולד דרך טבורו הפתוח לתוך מעיו ולא קבלו דרך פיו כו'. נמצא יש כאן ב' דברים א' שאינו מקבל חיות המאכל עצמו וגם עוד זאת שמקבל דרך טבורו דהיינו שלא בדרך טעימה בפה כו', ואמנם לאחר שנולד יתוספו בו ב' דברים הנ"ל שמקבל חיות המאכל עצמו וגם הנה אוכלו בפה ולועסו בחיך ושינים שאז הוא מרגיש טעם רוחני שבמאכל כו', ונמצא
הערות
- 27. כח רוחני. . המחבר את הנפש בתוך הגוף : ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשנב.
- 27. להחיותם : אב: ובאוה"ת תהלים: להחיותו.
- 28. צלמים. . מעט מעט : ראה ע"ח (שער המוחין) ש"כ, פ"ז.
- 29. דעת"[ן] מתיישבת עליהם. . הזקנים : ראה קנים פ"ג, מ"ו. לקמן פ' משפטים ש, ג.
- 30. וענוים : א: וענינם. ב ואוה"ת שם: וענינו.
- 31. האי דיוקנא דקיימא עלי' דב"נ : ראה זהר ויחי ריז, ב. תזריע מג, א. ב. אמור קד, ב. (רע"מ) נשא קכב, ב.
- 32. וכל נשמה. . בדיוקנא"ה קמי' מלכא קדישא : ראה הערה בסה"מ ה'תש"ח ע' 182. סה"מ תרנ"ד ע' רסג.
- 33. על כרחך אתה חי : אבות ספ"ד.
- 34. תתעכב בגוף ע"י : ניתוסף ע"פ אוה"ת כאן. א: מטושטש. . הגוף.
- 35. צל"ה : ב: צריך להבין.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.