קנ, ב

המשפיע ע"י בחי' צמצום אור עצמותו לגמרי בתחלה כדי שיוכל לבא לפי ערך כלי המקבל לבד. וזהו ענין כח ושפע האור האלקי העליון שהוא בלתי בע"ג ותכלית ואין ערוך כלל לנברא בע"ג לבלתי ב"ג כידוע, וע"כ כשהוצרך להיות התהוות מציאות נבראים בע"ג מן הבורא ית' שהוא בלתי בע"ג א"א להיות כמו אופן השפע הא' מעצמו' המשפיע בדרך עו"ע כשאר ההשתלשלו' אלא ע"י בחי' צמצום האור האלקי בתחלה לגמרי והוא כדי שיוכל להיות אח"כ שינוי האור לפ"ע הנצרך להיות מהות התהוות הבריאה בע"ג כו', וא"ל לא הי' מציאות ב"ג אלא הכל הי' בבחי' אלקו' בלתי ב"ג (וז"ש בראשית ברא אלקי'²⁵ שהוא ע"י שם אלקי' המצמצם האור כידוע). והיינו ג"כ ענין הד' אותיות דשם הוי' המלובש בשם אלקי' שהוא שם הפעולה דהוי' שמהווה את הכל מאין ליש כנ"ל, וכידוע דאות היו"ד דשם הוי' שאינו רק כמו נקודה לבד בלי התפשטות שטח אורך ורוחב מורה על בחי' צמצום²⁶ אור העצמו' שמעלים ומצמצם בתחלה כל בחי' אור השפע שבעצמותו לגמרי עד שנשאר רק כמו נקודה א' לבד, וענין נקודה זאת זהו רק מה שנשאר בעצם השפע להתצמצם ולהתמשך רק לצורך התהוות הנבראי' בע"ג בלבד כו' וד"ל.

וידוע המשל בזה מן השפעת שכל וחכמה מרב גדול לתלמיד קטן הערך שאין ערך כלל לתלמידו אליו שיוכל לקבל השכל כמו שהוא אצלו ברוחב חכמתו ובינתו ע"כ ודאי צריך שהרב החפץ להשפיע לצמצם עצם אור שפע שכל זה בלתי יתגלה השכלת עצמו באותו השכל, ומה שמעלים בזה השכל כל עצם חכמתו זהו משל לענין קוצו של יו"ד שנשאר בהעלם במשפיע, ומה שנשאר עכ"פ כנקוד' דיו"ד זהו מה שנשאר בצמצום היותר אחרון להיות מזה כל אופן הילוך השפע לתלמיד המקבל (שנמצא שיש בנקודה זו ב' עניני צמצום, א' שנתעלם עצמו' השכלתו וכלול בה בקיצור, והב' מה שנקודה זו כולל בהעלם וצמצום כל מה שיושפע למקבל באורך ורוחב, שבודאי מה שכלול בנקודה זו כל עצם השכלתו בשכל זה גבוה הרבה ממה שכוללת כל מה שיומשך למקבל, ועכ"ז הכלל²⁷ נכלל בנקוד' די', רק שקוץ העליון הוא העלם אור המשפיע בי' וקוץ התחתון שבה הוא שמתמונת הי' שבא בהתפשטות בה"א (אבל נקודה די' בלא תמונה כלל א"א לבא בהתפשטו' דה"א באורך ורוחב אם לא ע"י הקו שנעשה מריבוי נקודו'²⁸ זע"ז כו' וד"ל, שהוא בקו הנמשך שאין בו אורך ורוחב שקודם לשטח דה"א