קמב, א

לא תהי' כ"א מצד דביקות והעלאת הבן בלבד כו', כי הוא מוכרח לו בהשפעתו מצד העצמיות כו'. וכמו"כ בעצמיות הנפש באדם יובן ההפרש הזה כמו המח' והדבור שהן בחי' כלים ולבושים נפרדים מן הנפש יתכן בהם ענין עילה ועלול דהיינו ע"י הביטול והתשוקה שלהם יגרמו תוס' שפע שכל או מדות בהם מאחר שהם נפרדים כמשל התלמיד לגבי הרב, אבל בשכל ומדות עצמם מאחר שהם בחי' עצמיות הנפש הגם שהמדות יר[ד]ו מן השכל כידוע עכ"ז כמהות א' ממש חשיב[י] ואינם בבחי' נפרד מן השכל כלל עד שנאמר עליהם הביטול והתשוקה כמו בעו"ע כו' וד"ל. והנמשל מזה מובן [מ"ש] בפרד"ס שבכלים יתכן ענין עו"ע כו' כלומר שכל [עיקר] ענין השפעת עו"ע [בבחי'] נפרדת מתחלת [מן] הכלים דאצי' אבל לא באורות הן י"ס דז"א ואו"א שהן הכל בבחי' העצמיות כו' ולא בדרך עו"ע כו'³¹ כנ"ל במשל וד"ל.

וע"פ קבלת האריז"ל הנה ענין עו"ע שבדרך נפרד [ה]נ"ל מתחיל למטה מבחי' הכלים דאצי' והוא בבחי' היכלות ולבושי' דאצי', וביאור הדבר ידוע במ"א ההפרש בין אור לשפע³² שבשפע יש שינוי כו' וזהו עו"ע דכלים אבל באור כתי' אני הוי' לא שניתי³³ כו'. וההפרש שבין כלים ללבושים³⁴, הנה מבואר למעלה ההפרש [oldpage_366] ּ בין בחי' צלם לדמות כו', וזהו ההפרש עצמו בין כלים ללבושים והיכלות כי הצלם הוא ציור הראשון מעצם הצורה העצמיות והוא בחי' כלי לאור דנחשבים כא' עדיין כו', ולכך נא' בזוה"ק על הכלים דאצי' דאיהו וגרמוהי חד³⁵ כו' וד"ל, ולא יתכן גם בכלים דאצי' ענין הביטול והתשוקה כו'. אבל בבחי' הדמות הן לבושי' [ד]מחדו"מ שהן לגבי השכל עצמו בציור אחר ציור כמו השכל שנכתב בכתב אותיות שאין מהות השכל כלל באותיות הכתובים וכן באותיות המח' ודבור כו', ומכ"ש כמו ענין בבואה דבבואה שנק' חותם ³⁶כו' שהן בחי' ההיכלות מן הלבושים כו' שהן נפרדי' לגמרי, הגם שהם בבחי' האצי' יתכן השפעת עו"ע לנבראים עד שג"כ יתכן בהם בחי' התשוקה והביטול והיינו מ"ש למען יזמרך כבוד כו' וד"ל. ובזה יובן ג"כ מה שמצינו ענין האהבה והיראה בי"ס הנאצלים כמו שנק' גם הכתר עליון ירא בשת³⁷ משום דאוכם הוא לגבי עילת העילות³⁸ כו' וכה"ג במדות דאצי' לגבי או"א דאצי' שנז' בהם אהבה ובושה שהוא היראה כו' רו"ש כו', הענין הוא הכל כנ"ל בפרד"ס שלא על העצמות די"ס נא' אלא על הכלים או על בחי' ההיכלות שלהם כו' ומצד שבבחי' ההיכלות יש ענין ההשתל' עו"ע נק' עילת העילות כו' וד"ל.