קלט, ג

[עצמן] אין להם ערך והשתוות כלל אל אות ב' הרוחני שבנפש המדבר כמ"ש [שם] בארוכה. ועד"ז בכל ך"ב אותיות שבה' מוצאות עיקר האותיות המה רוחני' מאד כלולים בנפש ונק' רוח ממללא²⁷ והיינו כח הדבור שבנפש מה שתוכל הנפש לדבר כש[ת]רצה כו'. וכן עד"ז העלם המח' הוא בחי' כח אותיות המחשבה והיינו כח שכלי ורוחני שמוציא אותיות הגשמי' של המח', וערך גשמי' אותיות המח' לגבי כח [ה]רוחני המוציאם כו' כערך גשמי' אותיות הדבור בה' מוצאות לגבי כח הדבור שבנפש המוציאם כו' וד"ל. ועד"ז גם בעשי' הכוונה הוא על כח המעשה ולא פעולת גילוי המעשה והיינו כח התנועה הרוחני' שבגוף כו', ועתה משתלשלי' ג' מדרגות הללו בהשתוות א' מזה לזה בערך [מ]עילה לעלול דהיינו מכח המח' נמשך לכח הדבור ומכח הדבור לכח המעשה [ו]כולם רוחנים בנפש עצמה כו', ורחוק ערך כח המעשה הרוחני' שבנפש לגבי כח הדבור שבה כמו שרחוק ערך כח הדבור לגבי כח המחשבה הרוחני' כו' וד"ל.

וזהו משל להבין ענין ג' מדרגות דבי"ע דכללות כל ההשתלשלו' דאבי"ע שנשתלשלו רק ע"י ג' מדרגות הללו כידוע [ד]הלא ידוע דבעולם הנאצלים למעלה מאצי' ג"כ נחלקו לג' מדרגות הללו דבי"ע²⁸, כי עקודים נקודים וברודים הוא בחי' בי"ע²⁹ כו' אדם דאצי' בחי' ברודים נק' אדם דעשי' ונקודים הוא עולם התהו כו' נק' אדם דיצי'³⁰ כו' ועקודים הוא אדם קדמון הנק' אדם דבריאה בדרך כללות השתלשלו' הפרצופי' כמבואר בע"ח. [ו]גם למטה מטה בפרטי פרטיות הנאצלים והנבראים כו' הנה כל מציא[ו]ת נחלק לג' מדרגות אלו והיינו הידוע שבכל דבר יש ג' פרקים כלול חב"ד חג"ת נה"י וכמו חסד דרועא ימינא³¹ יש בו הזרוע והקיבורת כו', והטעם לכ"ז הוא לפי שבאמת הגם שג' מדרגות אלו משתלשלי' מעילה לעלול ויש הרחק רב מזה לזה עכ"פ³² כולם בכללות כדבר א' נחשבו כמו היד שנק' יד אחת גם שהוא כלול מג' פרקים כנ"ל, אע"פ שהמה משתלשלים ממדרגה למדרגה מאחר שהוא מיש ליש הרי כולם ממהות א' אלא שיורד בהדרגה כו'.

וביאור הדברים יובן עד"מ האומן העושה את הכלי הרי מצייר במחשבתו איך לעשות[ה] בפועל ידיו, הנה לא נתחדש דבר בפעולת העשי' [מ]כמו אופן ציור הכלי במחשבתו ממש רק ששם היתה בציור רוחני יותר כו'. ולתוס' ביאור יובן מן הכלי עצמ[ה] כי הרי בכלי עצמה יש ג' מדרי' הנ"ל [בחי'] מחדו"מ