צז, ב

דוקא, וע"כ נק' אספקלריא דלא נהרא מעצמה רק מכח המאיר על מדה זו מלמעלה דהיינו מח"ע ומדות שברצה"ע דכ"ע כמ"ש דכתר מל' איהו כ"ע²⁶ כו'. וזהו כמו הלבנה דלית לה אור מעצמה כ"א מה שמקבלת משמש כך שמש הוא אור אבא²⁷ בז"א שנק' שמשא²⁸ כידוע בזהר ומאיר למל' שנק' לבנה²⁹ ואז נעשה המל' כתר לבי"ע בבחי' מלך על עם כנ"ל וד"ל.

והפי' הב' במה שאמר דלית לה מגרמה כלום כ"א מה שמקבל מלמטה למעלה גם זה אמת, דהנה אנו רואים שיש במדה זאת דהתנשאות שנתעוררה בלב מצד העלאה מ[ל]מטה למעלה דוקא, וכמו המלך ושר גדול שבלתי התעוררות מאנשי המדינה שמעלים רצון שלהם בביטול גדול לקבלו למלך לא יתעורר בעצמו בבחי' ההתנשאות ואף לא ברצון לזה כלל, וכל שמתעוררי' מלמטה יותר, יותר יתעורר ברצון בהתנשאות זאת והוא כתר מלוכה שמכתירים אותו מאנשים ועבדים הנאמנים, ואם אין עם אין מלך ואין מלך בלא עם³⁰ כידוע, ונמצא שכתר מל' זה נעשה מלמטה למעלה דוקא שמן העם ועבדים עיקר הסיבה [לבחי' ה]התנשאות של המל'. וכמו"כ במלאכים עליונים דבי"ע שמעלים מ"ן בתשוקה גדולה לקבל עליהם עומ"ש באהוי"ר וכמו שאו' וכולם מקבלים³¹ עליהם עומ"ש כו'. וזהו שאומרים בקדושה דמוסף כתר יתנו לך מלאכים כו' ועמך ישראל קבוצי מטה³² בקבלת עומ"ש בתומ"צ שהוא פנימיות כתר המל' יותר ונק' הדר מלכותו³² (כמ"ש במ"א) (והוא מה שאו'³³ אמרו לפני מלכיות³⁴ שתמליכונ"י עליכ"ם [דוקא] שאומרים י"פ דמלכיות בר"ה כדי שתמליכוני עליכם³⁵ ואח"כ יהי' מלך לעולם [כו']). ולפי"ז מה שהמל' נק' אספקלריא דלא נהרא מצד עצמה היינו רק מחמת העלאת מ"ן מלמטה דוקא (וזהו כמו המלך ואדון ושר שהכל משפיעים לו ונותנים לו כל צרכו בכבוד גדול עד להעשירו עושר גדול ובכח זה מתגדל ומתרומם ומושל עליהם דוקא שנמצא שהוא מקבל מן הכל ואח"כ נק' מלך ושר לנהוג אותם בחן ו[ב]חסד וכרועה צאן כו' להשפיע להם מרב טובו ולהגן עליהם מכל אויב כו').

ונמצא מובן מכ"ז דב' הפירושי' במה שא' דמל' לית לה מג"כ אמת שמקבלת מלמעלה למטה ומלמטלמ"ע לחדש האור דרצון וחכ' ומדות דמל' ואינם סותרים זא"ז כלל (וזהו שא' בזהר דהמל' נק' אבן ספי"ר³⁶ דגוונין דספיר כו' לפי אופן