כד, א

רוחני' החכמה שקבוע בנפש ונק' משכיל כמ"ש משכיל לאיתן האזרחי¹⁴ כו' כלומר שפועל כל ההשכלות והחכמות כו', ועכ"ז¹⁵ נק' הנפש נפש המשכלת¹⁶ פי' שמשכלת את אור השכל והחכ'ב להיות האדם משכיל שכליי' הרבה בכמה מיני מדרגות, וכללותם הן בחי' ג' מדרגו' הנ"ל כאשר מתחלקת בג'ג חללי גלגלתא הנ"ל וד"ל[ednref_3_ג]. וא"כ מה שנתחלק[ednref_4_ד] אור השכל הנק' משכיל לג' חלקים בג' חללי[ם] הנ"ל אינו אלא מצד בחי' הג' חללים אבל לא מצד עצמו מפני שהוא פשוט ואינו מורכב בגדר חלקים וניתוח כלל כנ"ל, ועד"ז גם [ל]מטה מטה בניתוח שארי כחות האברים כולם כמו כח הראי' בעין עד שהם במספר רמ"ח אברים אינן באים בבחי' ציור ניתוח גשמי אלא מצד כלי האברים, אבל מצד עצמ[ם] כמו שהן בנפש אינם בבחי' התחלקות כלל וכלל אלא הנפש כלולה מכל כחות האברים בתכלית ההתכללו' בבלתי פירוד והתחלקות כלל וד"ל. והמופת היותר אמיתי לדבר זה שאם הי' ציור כחות¹⁷ התחלקות בנפש הרוחני' ג"כ איך היו שוכנים בה יחד ב' הפכים המנגדים בתכלית כמו כח הקרירות שמשכנ[ו] במוח וכח החמימות שמשכנ[ו] בלב¹⁸, או הרכבת אש ומים ורוח שבהבל¹⁹ הלב שהאש ו[ה]מים מנגדי' בתכלית כידוע, [oldpage_68] ּ ובשלמא בגוף מפני שיש לכל אחד בחי' כלי מיוחדת שיכולה²⁰ לשכון כמו כלי המוח לקרירות וכלי הלב לחמימות וכן מיוחדים טבעי'²¹ לכל כחות האברים ומפני שהאברים מרוחקים זה מזה כו', אבל בנפש הרוחני' איך ישכנו בו²² מנגדי' יחד כו'. אך הענין הוא [ד]באמת אין לחיות הנפש המתפשט' בכלי הגוף ערך והשתוות כלל לגבי מהו"ע הנפש עם כחותי' כאשר כלולי' בה עד שאינ[ה] מתייחסת ממהותה כלל וכלל יותר[ednref_5_ה] משאין ערך הזיו של השמש לגבי השמש כו', וע"כ יוכל לשכון במהות הנפש ב' ההפכיי' המנגדיי' המתפשטי' בגוף והיו לאחדים בה כו', והכל טעם ושרש א' דלפי שאין עצמות הנפש לא מיני' ולא מקצתי' ממהות כחות הנראים המתפשטי' בכלי הגוף ע"כ אין בה ציור ניתוח התחלקות כלל כ[נ"ל] אלא ישכנו כולם יחד [בה] בתכלית ההתכללות עד שלא ימצאו כלל במציאות מנגדים וכדומה כו' וד"ל.

והנמשל מכ"ז יובן למשכיל למעלה דבחי' היושר שהוא בציור אדם²³ כידוע בע"ח ושרשו מבחי' הקו"ח²⁴ כו' מקור