רמה, ב

בישראל³ דמשמע דוקא ע"י דבורה נמשך צדקת פרזונו כו', ומתחלה חדלו פרזון בישראל⁴ עד שקמתי דבורה. וגם ב' פעמים שקמתי לכאורה מיותר הוא, הל"ל עד שקמתי אם בישראל⁵ למה כפל[ה] דבריה שקמתי דבורה שקמתי אם. אך הנה יש להקדים מ"ש בר"מ ע"פ עולת תמיד⁶ כו' עולת שבת⁷ כו' כד איהי סלקא כולהו סלקי[ן] בגינה כו'. דהנה מבואר בע"ח⁸ בבחי' אורות דתהו שמפני תוקף וגודל אור שלהם לא יכלו הכלים לסבול את האור ע"כ נשברו הכלים ונפלו למטה והאורות נסתלקו למעלה מעלה דהיינו שנכללו בעצמו' המאציל שהוא למעלה הרבה ממדריגתן, וא"כ בחי' האורות נתעלו בעילוי גדול למעלה הרבה מבחי' מדריגתן הראשונה ובחי' הכלים דתהו ירדו למטה מטה מאד כו'. וביאור דבר זה ידוע שהוא עד"מ העומק של המושכל כש[הוא] עמוק יותר מכלי השגת כלי המקבל⁹ עד שלא יכילנו אזי יתבלבלו אותיות כלי השגתם ונפלו [oldpage_שנח] ּ ממדריגתם ואור השכל ההוא העומק יסתלק למעלה לשרשו בכח המשכיל, ונמצא עולה השכל [ב]מעלה יתירה וכלי השכל ירד למטה כו' וכמ"ש במ"א וד"ל. והנה ידוע דבחי' המל' דאצי' יורדת למטה בבי"ע לברר בירורי נוגה שהן רפ"ח ניצוצי'¹¹ שנפלו בשבה"כ דתהו, וז"ש ותקם בעוד לילה¹² ותתן טרף כו' שהוא [גי'] רפ"ח עם הכולל¹³ ובכל שחר המל' עולה¹⁰ מירידתה לברר בירורי נוגה ונק' עולת תמיד¹⁴ כו', ובכללות יותר הוא עליות המל' ב[כל] שבת אחר תשלום כל הבירורי' שביררה [ב]כל ו' ימי החול [ו]נק' עולת שבת¹⁵ כו' כידוע, וכאשר המל' עולה למעלה באצי' הנה היא עולה עד רום המעלות דהיינו עד¹⁶ עצמו' המאציל כי סוף מעשה [עלה] במח"ת¹⁷ לפי שזה הי' כוונת המאציל במח' תחלה כידוע ומבואר במ"א וד"ל.

והנה להיות שבעליות המל' מעלה היא עמה גם הבירורי' דרפ"ח כו' עד שרשם בבחי' הכלים דתהו, ע"כ מפני זה מעוררים וממשיכים בחי' אורות דתהו שיצאו מבחי' ההעלם ש[כבר] נתעלמו ונכללו בעצמו' המאציל שירדו למטה ויאירו בכלים שלהם כשבאים למעלה עם בחי' המל' לאחר הבירור. והנה לכאורה אין זה מובן דהלא ק"ו הוא אם לא יכלו הכלים לסבול את האורות בהיותן רק במדריגותן העצמי' איך יוכלו