ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי תורת חיים <h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת בשלח</h2><h3>להבין כללות ענין מצות פרה אדומה</h3>רט, א

רט, א

והעונג בזמן⁶ הזה ולמה יקרא גן עדן כו'. אך הענין הוא דבודאי נמשך עד"ן עילאה בגן הזה בבחי' אצי' מוימ"ב במדה וקצבה כדרך כל בריאה מאין ליש והוא ענין זי"ו השכינ"ה שבתמידות שופע בגן הזה כידוע, והוא עד"מ הידוע כמו שאין עשב למטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל⁷ כו'. כמו"כ ענין שפע העונג האלקי הנק' עד"ן עילאה בג"ן הזה שהג"ן הוא כדוגמת העשב לגבי המזל המגדלו ומצמיחו מאין ליש, וכמו העונג הנרגש בהאדם מדבר החכמה שמתענג בה, שלא יתענג עד שמבין בהשגה דוקא כמ"ש במ"א שהוא תענוג הנרגש בבינה⁸ דוקא אבל בחכ' הוא בבחי' אי"ן בלא הרגשה כלל כו'. כמו"כ בחי' גן שבעד"ן הוא העונג הנשכל⁹ בבינה שבמל' דאצי' שהוא הרקיע שעל ראשי החיות¹⁰ כו', והעד"ן הוא התענו"ג העליון [oldpage_שא] ּ שבחכ' דאצי' הוא מקורו האמיתי שאינו בבחי' הרגשה כו' שזהו כמ[של] העשב לגבי המזל רוחני המצמיחו וד"ל. אך ענין שפע העד"ן בגן הזה הוא במדה וקצבה מו' ימים¹¹ דאצי', פי' כמ"ש ויטע ה' אלקי' גן בעדן שהושפל והורגש העונג אלקי כמשל נטיעת גן גשמי ע"פ אופן העונג רוחני שבמוח[י'] כו', כן נמדד ע"פ עד"ן עילאה אופן ואיכות הגן שהוא השפלות העונג כו', וע"כ גם קודם שנברא אדה"ר הי' ג"ע העליון כבר נברא מאין ליש בבחי' בינה שבמל' דאצי' בעולם הבריאה¹² כו' כמ"ש ונה"ר שהוא בינה¹³ עילאה דאצי' יוצא מעד"ן להשקות את הגן¹⁴ שהוא העונג הנרגש כו' וד"ל.

אך משם יפרד והי' לארבע ראשים¹⁵ כו', פי' שאת זלעו"ז עשה האלקי'¹⁶, ומבחי' עונג זה שבנהר כו' יומשך ג"כ שפע עונג להיכלות הנפרדי' מעה"ד טו"ר שהן הפרות הרעות והן הד' ראשים ד' גליות¹⁷ כמ"ש במדרש על ענין פ' אדומה שהוא ענין הד' מלכיות¹⁸ כו', וידוע שהטוב שבנוג"ה הוא ענין העונג הגשמי שהוא שרש כל התאוות רעות שהוא נמשך ג"כ מנה"ר המשקה הגן כו' רק שיכול להתהפך לטוב כי חצי[ו] טוב וחצי[ו] רע¹⁹, והוא בחי' הלהט החרב המתהפכת²⁰ שלפני הגן הזה. וזהו שציוה השי"ת ליקח פרה אדומה תמימה²¹ כו', פי' כדי לברר בירור הרע שבנוגה צריך תחלה להפוך הטוב שבנוגה [ל]קדושה והיינו ע"י שחיטת פ"א²² מלאה גבורות קדושות שאין בה עדיין אחיזה לטוב שבנוגה, וזהו אשר אין בה מו"ם²³ כו'²⁴. ומזין דמה נוכח פני[מי'] אהל מועד²⁵ והיינו שמוציאים חיות אלקות שבדמה שהוא עדיין

הערות

6. בזמן : אד: בגן.
7. שאין עשב למטה. . גדל : נסמן לעיל פ' וארא ס, ב.
8. תענוג הנרגש בבינה : ראה סידור שער בהמ"ז קד, ד. שער התקיעות רמב, ג. לקו"ת ר"ה נז, א. הנסמן לעיל לג, ד הערה 332.
9. הנשכל : באוה"ת חוקת כאן (ע' תשפד): כשנשפל.
10. הרקיע שעל ראשי החיות : ראה גם לעיל לג, ג ובהנסמן שם.
11. ימים : א: ימי. ד: ימי [בראשית].
12. ג"ע. . בעולם הבריאה : ראה גם לעיל פ' שמות מ, ד. וש"נ.
13. ונה"ר שהוא בינה : ראה זהר (אדרא דמשכנא) משפטים קכג, א.
14. ונה"ר. . יוצא מעדן להשקות את הגן : בראשית ב, י.
15. משם יפרד והי' לארבע [אד: והי' לד'] ראשים : המשך הכתוב ונהר יוצא.
16. שאת זלעו"ז עשה האלקי' : נסמן לעיל לד, ג.
17. הד' ראשים ד' גליות : ב"ר פט"ז, ד.
18. פ' אדומה. . הד' מלכיות : ראה יל"ש עה"פ. אוה"ת חוקת (כרך ו) ע' א'תתסט. וש"נ.
19. שבנוגה. . חצי[ו] טוב וחצי[ו] רע : ראה ע"ח (שער ק"נ) שמ"ט, פ"ו.
20. הלהט החרב המתהפכת : ראה בראשית ג, כד. זהר ויחי רכא, ב. ע"ח שם, פ"ג. לקמן רנ, א. פ' ויקהל תט, ג. שע"ת ג, ב ובהערה 17.
21. פרה אדומה תמימה : חוקת יט, ב.
22. פ"א : פרה אדומה.
23. אשר אין בה מו"ם : המשך הכתוב פרה אדומה תמימה.
24. כו' : באוה"ת כאן (ע' תשפח) באה הגהה: (זהו ט"ס כי לפי הדרוש דכאן הפרה היא ק"נ וכן פי' הרמ"ז פ' חוקת וכמ"ש בע"ח אלא ר"ל דמה הוא פנימיותה היינו הטוב דק"נ עכ"ה).
25. ומזין דמה נוכח פני[מי'] אהל מועד : חוקת שם, ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.