קסד, ג

כו' (והיינו באוצר הנשמות ששמו גוף¹⁵ כמארז"ל אין ב"ד בא¹⁶ עד שיכלו הנשמות מן האוצר כו' כמ"ש במ"א). ובאמת יש להבין בזה דלמה נק' המלאך או הנשמה בהיותם למעלה בבחי' עומדים במדריגה א' תמיד אחר שעבודתם שם הוא בבחי' אוי"ר שנק' רו"ש כמ"ש והחיות רו"ש¹⁷ כמראה הבזק ופרש"י כמו להב היוצא מן החרסית שיוצא וחוזר ונכנס כו', ובחי' רו"ש נק' עלי' והילוך למעלה וכידוע ביאור הענין דבחי' הרצוא זהו תגבורת כוסף התשוקה באה"ר לצאת מן הכלי והחומר לידבק וליכלל במקור חוצבו באלקים חיים כניצוץ הנמשך ועולה ונכלל בשלהבת וזהו כלהב היוצא כו', וכמו גם בנשמת האדם בגופו שבצ"ג תכלה הנפש ותכסוף לצאת מנרתקה בגוף ליכלל באחד כו' כמו נכספה וגם כלתה נפשי¹⁸ כו' וכן צמאה לך נפשי¹⁹ כמה לך בשרי, כלה שארי ולבבי²⁰ כו' וכה"ג. וכך המלאכים באמרם שירה תכסוף נפשם לצאת מכלי חומרם ליכלל במקורם כמ"ש והחיות רצוא כו' ומיד חוזר רוחם ונפשם אל חומרם כלהב היוצא וחוזר ונכנס וזהו ושוב, בחי' זה זהו מחמת בחי' היראה ופחד אלקי' כשבאי' מקרוב בבחי' רצוא כנ"ל אזי חוזרי' ונסוגי' אחור מצד ביטול העצמו' מכל וכל שמתבטלים ממציאותם לגמרי ויראו לגשת ולהתקרב עוד ע"כ נסוגי' אחור כו' כענין שהי' במ"ת דכתי' וירא העם וינועו²¹ ויעמדו מרחוק כו', וז"ש בס"י אם רץ לבך שוב²² כו' כמ"ש ביאורו במ"א²³, וע"י בחי' רו"ש זה המה הולכי' ועולי' כמו בשתים²⁴ יעופף²⁵ כידוע²⁶. אך הרי אנו מוצאי' במלאכי' שא' בעמדם תרפינה כנפיהם²⁷ היינו שנתבטלו לגמרי ונשארו עומדי' כמו אבן דומם דגם בחי' רו"ש שלהם נתבטל כמ"ש תרפינה כנפיהם דהיינו בחי' רו"ש שבכנפיהם כמ"ש בשתים יעופף, כאוי"ר שבנשמ' בגופו שעי"ז יהי' עולה במדרג' כמו השט במים וכעוף הפורח בכנפיו למעלה וכמו הבא מקרוב ממש לפני המלך שמתבטל לגמרי משא"כ מרחוק מעט יש לו תשוקה להתקרב ונסוג אחור וחוזר ומתקרב כו', וזהו בחי' רו"ש דמלאכי' מרחוק, אבל מקרוב ממש תרפינה כנפיהם [oldpage_רלא] ּ וכן בעמידה דש"ע כידוע בענין אד' שפתי תפתח כו' דאין מלה בלשוני²⁸ כו', ולזאת הגם שהי' לנשמ' האלקי בהיותה במקור חוצבה בחי' אוי"ר אמיתי' בבחי' רו"ש כמלאכים עכ"ז לא נקרא מהלך אלא עומד כמ"ש אשר עמדתי לפניו כו' לפי שלא יוכלו לילך במדרגות ברו"ש באוי"ר רק כפי שרשם באלקים חיים