קלט, ב

פי' מקורם האמיתי שממנו יצא לגילוי יש ודבר כו' הוא בבחי' ים העליון דאתכסיי' בהעלם כו'. ובדרך כלל הנה ידוע דמל' דאצי' המהווה¹³ מאין ליש כל הנבראים דבי"ע נק' בשם ים¹⁴ ויבשה¹⁵ דהיינו כשהוא ית' מחי' את הנבראים מאין ליש ממש בבחי' גילוי כמ"ש וברוח פיו כל צבאם¹⁶ כו' נק' שפע כח האלקי המחי' אותם בתמידות בשם יבשה בחי' עלמא דאתגלייא והן הי' מאמרות שבדבור העליון ויאמר אלקים יהי רקיע¹⁷ כו' כמשל הדבור למטה שמגלה מצפון והעלם המח' כנ"ל, וכשמל' דאצי' בבחי' אצי' ממש לקבל [מ]בחי' העלם העצמו' דאורות הנאצלי' נק' ימא עילאה כמ"ש כל הנחלים הולכים¹⁸ [אל הים] כו', וזהו שכל הברואים יש מאין בגילוי כנגדו הי' תחלה בימא עילאה בחי' העלם במח' דבחי' אותיות וכלים דאצי' עצמו כו' כמ"ש במ"א.

והנה ענין בריאה ויצי' הוא חשך ואור כי הרי הדבור הוא הגילוי של המח' לזולתו והמחשבה היא בהעלם לזולתו כמו האור שמאיר את המצפון ונעלם שבחושך כו', וזהו יוצר אור¹⁹ ובורא חשך כו' שהיצי' באור וגילוי ההעלם והבריאה הוא בחי' מח' שבהעלם וחשך כו', וידוע דג' מדרגות יש בי"ע [מחדו"מ²⁰ ו]כמ"ש ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו²¹ כו'. והנה אם נאמר שהמעשה הוא ג"כ ענין גילוי פעולת המעשה²² כמלאכת הכתיבה וכדומה הרי לא ישתווה ערך המדרגות מזה לזה מעילה לעלול כי [oldpage_358] ּ הלא ערך הדבור המתגלה לא רחוק הוא מהעלם המח' כ"כ כמו שרחוק פעולת העשי' לגבי הדבור (כידוע שע"ז כיוון הפסוק באמרו אף עשיתיו אף הפסיק²³ ההשתל' בריחוק ההדרגה כו' כמ"ש במ"א). ואמנם באמת לא על פעולת גילוי המעשה נאמר עשיתיו כ"א על פנימי' כח המעשה, וכן בדבור שא"א²⁴ שהוא גילוי מן העלם המח' לא על התגלות הדבור הוא אלא על כח הדבור הפנימי' שבנפש, [כי] הלא ידוע ומבואר במ"א בענין²⁵ אחה"ע²⁶ מהגרון כו', שאין הה' מוצאות בחי' כלים להאותיות כלל עד שמחמת השפתים הגשמי' תהי' סיבת יציאת אותיות בומ"ף, שא"כ הי' ראוי שתהי' קמיצת השפתים אחר[י מבטא] אות בי"ת [והרי נקמצו קודם שיבטא כו' אין זה כ"א שיש כח בנפש הרוחניות לבטא אות בי"ת] והוא יוצא ומקמץ את השפתים [ו]עושה אותה כלי לכך כו' והשפתיים