פז, ב

פדות¹¹ כו' וכן בדבר וממקנה ישראל¹² לא מת אחד וכן בחשך ולכל בנ"י הי' אור¹³ כו' עד מכת בכורות שהי' נגע האחרונה וקשה מכולן שהוא גמר הדבר להיותו נגד בחי' החכ'¹⁴ ובזה יהי' הצלה לבכורי ישראל כמ"ש משה לפרעה כחצות הלילה¹⁵ כו' ומת כל בכור¹⁶ כו' ולכל בנ"י לא יחרץ¹⁷ כו' למען תדעון אשר יפלה ה' כו' וע"כ א' קדש לי כל בכור¹⁸ כו', וא"כ הרי בהכותו כל בכור באמ"צ באותה השעה עצמ' הי' צריך להציל לישראל ונמצא הי' בחי' דין למצרים וחסד ורחמים לישראל בשעה ורגע א' ממש והוא בחצות הלילה דוקא (כמשי"ת), ולכך א' וה' הוא וב"ד לפי שז"ש נגוף ורפא נגוף למצרים בדין קשה ורפוא לישראל שכלול בזה חו"ג יחד שבאמת זהו פלא גדול שא"א שישלטו ב' מדות הפכי' כאלה ברגע א' שהרי בשעה שהדין שולט אין מקום למדת חסד ורחמים כלל שהרי אין מרחמים בדין¹⁹ כלל (ומ"ש ברוגז רחמי' תזכור²⁰ זהו לישראל לבד, לפי שזהו בטבע רחמי האב על הבן דגם בקצפו עליו יזכור רחמי' העצמיי' כו', וכ"ש כאן שנזכר ברחמי' לישראל בשעה שהי' הדין למצרים כו' לפי שהי' צריך להבדיל ביניהם בתכלית כמ"ש או הנסה אלקי'²¹ לקחת גוי מקרב גוי כו', הרי אותו מדה"ד עצמו