סט, ג

הנבראים מאין ליש כידוע אין הארה זו רק בחי' התפשטו' האצי' ולא מן בחי' העצמו' כו', והיינו בחי' שם מל' לבד שנק' שמו ית' עליהם בזה המה חיים וקיימים תמיד כו'. וזהו מלכותך מל' כל עולמים¹⁴, פי' בבחי' התפשטו' שם מל' בזה אתה מחי' את כולם¹⁵ ואתה מל' כ"ע מאין ליש כו', וכן ענין יחיד חי העולמים מלך¹⁶, פי' במה הוא חי העולמים כולם מאין ליש, במה שהוא נק' מלך עליהם לבד כו'. ואמנם כי נשגב שמו לבדו¹⁷ פי' גם שם התפשטו' מדת מל' הוא בבחי' [ה]אצי' גם קודם שנק' שמו עליהם, וע"כ גם לאחר שנתפשט שמו עליהם אין ערוך כלל בין בורא לנברא ונשגב שמו ומרומם ומובדל ומתנשא עליהם כו' כמו קודם שנברא העולם ממש באין שינוי כלל וכמ"ש אני הוי' לא שניתי¹⁸ וכמ"ש במ"א. וזהו ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה¹⁹, פי' מה שמביא גאולה ושפע חיות לג"ע עליון ותחתון ארץ ושמים עליונים כו' רק למען התפשטות שמו אשר נק' עליהם, אבל מצד הנבראים מאחר שאין ערוך כלל לבלתי בע"ג עם בע"ג כלא חשיבי ממש ולא הי' התעוררות השפע אליהם כלל כו', ואמנם רק למען אהבת שמו כי הי'²⁰ אחת מצלעותיו מביא גואל להם וד"ל.

והנה כל התבוננות כזה באיכות רוממות הבורא ואיך שנשגב שמו לבדו כו' הוא בבחי' בינה שבנפש האלקי' כו' כי אם לבינה תקרא. ואמנם לפעמים הגם שמתבונן בנפשו ומתיישבת רוממות ה' במוחו והשגתו, אין ההתפעלות של אהבה או יראה כלל בגילוי בלבבו, כ"א שנשאר ההתפעלות במוחו לבד, וה"ז כמשל הולד בבטן אמו שישנו במציאות רק שאינו יכול להגלות ולצאת לאויר העולם כי חבלי הלידה מעכבים אותו כו'. וכמו"כ ההתפעלות במוח והשגה הוא הולד אהוי"ר אך הם מכוסים ונעלמים בבחי' עיבור במעי אימא כו', והמעכב את גילויי' בלב הוא פרעה [oldpage_204] ּ עורף²¹ דקליפה כו' וכמ"ש במ"א, וכשההתפעלות המוח מתגלית בנקודת הלב אזי כתי' אם הבנים שמחה פי' שיצא מן המיצר [שבבחי' עיבור לגילוי בלב שנק' בשם לידה כו', וזהו ענין מצרים דקדושה שהוא בחי' מיצר²² הגרון המפסיק בין] המוח ללב ושם הי[ו] התפעלות המדות בצמצום גדול ובהעלם עד שנתגלו בלב כו' וד"ל. ומה שנק' בשם שמחה הוא להיות כי בשמחה נמתקין כל הדינין²³ וצמצומי' כמשל מלך בו"ד כשיש לו איזה שמחה אזי יוצא הוא מהיכלו וחדריו הפנימי' ומתגלה לכל רואיו בשער חצירו ואזי גם נמחלים כל החטאים לעוברים