מט, ד

יותר מאחר שמן התעבות האור נעשה בגשמי הכלי¹³ כמשל כח הראיי' שכלית בכלי העין שמתגשמת לפי כלי העין ואין ערוך ביניהם כלל כו' ואיך ימשיך העין הגשמי להראיי' שכלית כו', אך להיות כי במקור האמיתי הקודם לאור המשפיע המהווה של הכלי נצטיירה שם תחלה להאור, וכל המשכת האור הי' רק בשביל הכלי כנ"ל, לכן ביכולת הכלי לעורר המקור האמיתי שימשיך את האור לתוכה ביתרון האור והשפע וד"ל.

[ב] ובעבודת ה' יובן זאת בהיות כי כמו חשך הלילה שבעוה"ז קדמה לאור היום הבא אח"כ והוראת החשך הוא ההגשמה שכל בנ"א ישינים בהסתלקות חיותם כאילו אינם, וגם השמים והארץ אינם נראים לראות העין וכאילו אינם, ו[כ]שיאיר היום כאלו מתחדשים בחיות חדש שנראה לעין מהות העולם וגם בני האדם חיים בפנימית חיותם כו'. וכן בשנה ונפש בדוגמא זו ממש, דהיינו שברוחניות של גשם העולם יש ג"כ לילה וחושך קודם בהסתלקות הפנימית [oldpage_סט] ּ ויהי' בחי' מדבר שברוחניות בבחי' שינה, דהיינו בבחי' נפש הנק' אדם תתאה המחי' כל העולמות שהוא כח הפועל אלקי בנפעלים כידוע יהי' ערב תחלה בבחי' שינה והסתלקות (ולכן אפי' תרעין דג"ע שהוא יסוד דנוק'¹⁴ שיקבלו הנשמות השגת אלקות אסתימו בליליא¹⁵ ) כמו¹⁶ שיסגור האדם ביתו בלילה מפני השודדים בלילה כו' וד"ל), ואז קארי תדיר ולא שכיך לנהורא עילאה לפנימי' שבמדת מלכותו ית' הנק' הוי', עד שבבקר אור הוי' הפנימי' מאיר באלקים חיים¹⁷ כו' ואז ויריעו וישמחו בתוס' אור פנימי' החיי' גם כל בני אלקים¹⁸ וד"ל. וזהו וארא אל אברהם שאברהם הוא אור החסד ואברהם אוהבי¹⁹, שהוא התקשרות של נפש אלק[י]ת בהוי' כשקם בבוקר מן השינה והי' נשמתו כל הלילה מגושמת מפני שברוחניות מקור חוצב נשמתו יש חושך כו', וכשקם להתפלל בנפשו האלקי' ומתבוננת בהוי' הי' הוה ויהיה²⁰ דהיינו האור האלקי המהווה העולם והכלי המוגבל כידוע וכשמתקשרת בהוי' אז תאיר הנפש בהתקשרות זו בבחי' פנימית האור ההוי' הממשיכה כו', וזהו וארא את שם הוי'²¹ אל אברהם²² וד"ל. והנה