ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת בשלח</h2><h3>והנה לתוספת ביאור שרשי הדברים</h3><h3>והנה לתוספת ביאור שרשי הדברים</h3>רח, א

רח, א

במקור חיפוש חדש

[file_begin]33omer5562_2[file_end]

והנה לתוספת ביאור¹ שרשי הדברים צ"ל תחלה עיקר ענין הסעודה מה היא, כמו שני סעודות השבת בליל שבת נק' סעודתא דחקל תפוחין כו' וביום השבת² נק' סעודתא דעתיקא וכמ"ש וקראת לשבת ענג³ כו', והיינו ג"כ ענין סעודת כלה וסעודת חתן כנ"ל. וביאור הדבר הנה עיקר ענין הסעודה הוא ענין העונג מגמר[ה] של איזה דבר שמחה כמו ויאכלו לחם לפני האלקי'⁴ עם יתרו שהי[תה] סעודת שמחה על גמרו של דבר בענין יצ"מ כו'. וכמו"כ הסעודה שיעשה המלך בנצחו⁵ את שונאו במלחמה שיעשנה אחר גמר המלחמה דוקא וכמ"ש במ"א וד"ל. ועד"ז כל סעודה שיעשה האדם לשמחה הוא לאחר שיגמור איזה מלאכה או בנין בית וכדומה וד"ל. וזהו ויכולו השמים והארץ⁶ כו' אז היא סעודתא דחקל תפוחין כו', פי' כי הנה כתי' אחר גמר כל ימי המעשה וירא אלקי' את כל אשר עשה והנה טוב מאד⁷ היינו מבחי'⁸ עונג העליון שהוא מאד בלי גבול⁹.

והנה י"ל כי הלא ידוע ששרש דשרש צדיק ח"י עלמין¹⁰ שהוא גמרה של השפע ביום הז' שהוא בחי' טוב מאד, היינו יסוד דע"י¹¹ דבקדמי"ן ברא¹³ כו', וכמ"ש צדיק כתמר יפרח כארז בלבנו"ן¹² כו', וא"כ גם בכל יום מו' ימי המעשה¹⁴ היתה הארת העונג האלקי בחכ' עד סיום המדות שהוא הוי"ו כו'. אך הענין יובן ע"פ מ"ש במ"א שבגמרה של השפע שם יותר מתגברת העונג¹⁵ כמו בזיווג כו' וזהו הנק' ששון כו'. וכמו"כ בכלות השפע דתההוות שמים וארץ וכל צבאם דבי"ע מאור הזרוע לצדיק¹⁶ כו' היתה בגמר הזה תגבורת העונג שבשרש דשרש בחי' ע"י והוא הנק' טוב מאד, וזהו שאחר גמר כל המעשה דוקא כתיב והנה טוב מאד וד"ל. והנה לטעם זה תקרא מ"ד¹⁷ מל' דאצי' המקבלת השפע אור מצדיק ח"י עלמין בליל שבת בשם כלה¹⁸ ע"ש כליון כמו כלתה נפשי¹⁹ פי' לפי שאז כליון וגמר השפע במשפיע. וכמו"כ יש בחי' כליון וגמר במקבל

הערות

1. והנה לתוספת ביאור : הנחת כ"ק אדה"א ממאמר אביו כ"ק אדה"ז משנת תקס"ב. והנחת הר"מ נדפסה במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' תנג [ושם מתחיל: להבין מארז"ל אלמלא היו שומרי' ישראל ב' שבתות כהלכתן, ובראשו נרשם: ”ליל שבת פ' נשא"] וראה בהנסמן במ"מ לשם. ובשינויים וכו' באוה"ת שה"ש ח"ב ע' תה [ובפתיחה: להבין ענין וביום שמחת לבו]. וראה עוד ע"ד המאמר להלן ברשימת הכת"י [ושם ג"כ מפורט סימני האותיות הבאות להלן בהמראי מקומות].
2. בליל שבת. . וביום השבת : ראה זהר יתרו פח, ב. סידור אדה"ז במקומו. המשך תער"ב ח"ב ע' א'צז. לקו"ש בשלח (כרך לא) ע' 247. נדפס גם באג"ק שלו חט"ו ע' סז.
3. וקראת לשבת ענג : ישעי' נח, יג.
4. ויאכלו לחם לפני האלקי' : יתרו יח, יב [ושם: ויבא. . לאכל לחם עם חותן משה לפני האלקים].
5. הסעודה שיעשה המלך בנצחו : ראה סידור שער נט"י קא, סע"ב [נדפס גם במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ס"ע קז].
6. ויכולו השמים והארץ : בראשית ב, א.
7. וירא אלקי'. . טוב מאד : בראשית א, לא.
8. היינו מבחי' : גיא: הוא בחי'.
9. מאד בלי גבול : נסמן לעיל פ' וארא סא, ב.
10. צדיק ח"י עלמין : זהר בראשית כה, ב. שם השמטות (רע"מ) רסו, ב. ועוד. ויקרא (רע"מ) יז, א.
11. טוב מאד היינו יסוד דע"י : ראה גם סידור ערבית לשבת קסט, ב.
13. דבקדמי"ן ברא : ת"א לבראשית א, א.
12. יסוד דע"י. . צדיק. . כארז בלבנו"ן : תהלים צב, יג. ראה גם לקמן פ' יתרו עדר, ב. שעה"י קכח, א ובהערה 5.
14. המעשה : ג: בראשית.
15. שבגמרה של השפע. . העונג : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' נה. מאמרי אדה"א נ"ך ע' מט.
16. מאור הזרוע לצדיק : ע"פ תהלים צז, יא.
17. מ"ד : יא: מדת.
18. מל'. . כלה : ראה פרדס (שער עה"כ) שכ"ג מערכת כל כלה. ע"ח (שער שבה"כ) ש"ט, פ"א.
19. כלה. . כלתה נפשי : תהלים פד, ג. ראה לקמן פ' תצוה שמח, א. לקו"ת שה"ש א, א מאמרי אדה"ז תקע"א ע' סב (ובהנסמן בריש המאמר שם). נביאים ע' קנה וע' קנו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.