ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת בשלח</h2><h3>ולהבין בתוס' ביאור כל הדברים הנ"ל</h3>קמא, ג

קמא, ג

שבת שלאחר הפסח

ולהבין בתוס' ביאור¹ כל הדברים הנ"ל, וגם להבין הפ' ויולך ה'² ברוח קדים עזה כו', הנה יש להקדים ענין א' המבואר בפרד"ס³ אשר בכלים דאצי' יתכן ענין בחי' עילה ועלול⁴ כו' ולא באורות כו' ע"ש, וגם לפי קבלת האריז"ל⁵ כן ההסכם אך לא בכלים דאצי' אלא עוד למטה מהם במדריגה והוא בבחי' היכלות⁷ דאצי'⁶ יתכן עלי'⁸ העילה והעלול [אבל גם בכלים לא יתכן עדיין ענין העילה ועלול] כו'. וביאור כ"ז הנה כתיב נעשה אדם⁹ בצלמנו כדמותנו, ויש להבין ההפרש בין צלם לדמות, הנה הצלם המצוייר¹⁰ על הלוח הגם שציורו הוא ממש ציור צלמו של פני האדם אין לו ערך כלל עם צלם האדם, כי הרי צלם פני האדם יש בו חיות גמור ובציורו על הלוח הדמות¹¹ אין בו חיות כלל ואינו אפי' כמו השכל הרוחני כשנכתב כו', והגם שנצטייר בכל תנועות העינים והפה והחוטם כאלו חי כו' כמו שעושין בציורי הצבעים¹² שמציירים גם התנועה הרוחני' כו' עכ"ז אינו חי באמת אלא בדמיון שנדמה לעין הרואה כך כו'. והנה כשיניחו אותו הציור שעל הלוח על שעוה וישקע בשעוה אותו הציור הרי ירד עוד ממדרגה למדרגה, כי כמו שירד המדרגה בלוח הנ"ל כן ירד עוד למטה מציור גופו של הלוח כשישקע בשעוה שהרי אין בשעוה אלא דוגמת הציור שבלוח כו', וזה נק' חותם ונק' ג"כ דמות שכל ענין דמיון הוא כאשר כבר נכפלה הצורה מעצמות הצורה בב' מדרגות כמו הצורה הנראית במראה שלא נצטיירו מגופו של צורת האדם כמו הציור על הלוח אלא מחמת הארה דהארה נדמה לעין הצורה כו' וד"ל. ועוד יש ירידות מדרגות מדמות לדמות כמו ענין בבואה דבבואה כו' ונק' חותם בתוך חותם כו' כמו צורה שבשעוה שמצטיירת בשעוה אחרת וכדומה לזה כו' עד כמה מדרגות כו' ובזה"ק נק' ג"כ בלשון אתוון גליפין¹³ כו' וד"ל. והנמשל מכ"ז יובן בהיות שאין ערוך כלל בין האצי' לבריאה כמ"ש במ"א בענין בקיעת המסך¹⁴ כו' שהבריאה היא בחי' הארה דהארה לבד כו', וזהו נעשה אדם בצלמנו י"ס דאדם דבריאה יצי' והוא רק בחי' צלם אלקי' שבמדרגה האצי' [עצמו] והעולמות דבריאה יצי' כו' הן בחי' דמות של אותו הצלם האלקי' בחי' הארה דהארה לבד

הערות

1. ולהבין בתוס' ביאור : מאמר זה הוא הנחת כ"ק אדה"א ממאמר אביו כ"ק אדה"ז משבת שלאחר הפסח תקס"ג [והוא ביאור לד"ה שנדפס לפנ"ז]. והנחת הר"מ בן כ"ק אדה"ז מדרוש זה נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' שיז. ובתוס' הגהות וכו' באוה"ת בשלח ע' תא. ראה עוד ע"ד המאמר להלן ברשימת הכת"י [ושם ג"כ מפורט סימני האותיות הבאים להלן בהמראי מקומות].
2. ויולך ה' : בשלח יד, כא [בדילוג — ראה לקמן קנג, ד. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'רמ].
3. בפרד"ס : ראה הנסמן לעיל פ' בא צ, א הערה 157.
4. בפרד"ס אשר בכלים. . עילה ועלול : ראה שם (שער סדר עמידתן) ש"ו, פ"ו. אגה"ק ס"כ (קכט, ב). הגהות לד"ה פתח אלי' (תרנ"ח) ע' ס.
5. האריז"ל : במאמרי אדה"ז תקס"ג כאן (ע' שיח), ועד"ז באוה"ת (ס"ע תב) ניתוסף: (ובעש"ט והרב המגיד דמעזריטש).
7. היכלות דאצי' : ראה אוה"ת דברים ע' כא: ובע"ח שמ"א פ"ד [ שער דרושי אבי"ע — בהוצאת שקלאב תק"ס. ובדפו"א שמ"ב, פ"ב] משמע שאף באצילות יש היכלות. . ומ"מ בזוהר ובפרדס נזכר היכלות רק בבי"ע. ובמאמרי אדה"ז תקס"ז ע' רכה: שיש היכלות גם באצי' וגם לפני האצי' כמבואר בזוהר בכמה דוכתי. לקמן פ' ויקהל תכז, א.
6. האריז"ל. . היכלות דאצי' : ראה גם אגה"ק שם (קל, א). אוה"ת כאן (ע' תג).
8. עלי' : גו: ענין.
9. נעשה אדם : בראשית א, כו.
10. המצוייר : גו: המצטייר. וראה בסמוך בפנים שו"ה: והגם.
11. הדמות : שם: הדומם.
12. בציורי הצבעים : שם: בציורים הטובים.
13. אתוון גליפין : זהר בראשית טו, ב. ראה גם שעה"י קמא, ב ובהערה 46.
14. שאין ערוך. . האצי' לבריאה. . בקיעת המסך : כנראה הכוונה לד"ה להבין מ"ש בע"ח במאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' רצא ואילך. וראה גם לעיל צו, ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.