עא, א
ביאור על הנ"ל
להבין שרש כל הדברים1 הנ"ל. הנה [תחלה יש] להבין שרש ענין מצרים דקדושה2 הוא מ"ש בלק"ת ע"פ ופרעה עומד3 על היאור שהיאור הוא בחי' יסוד אימא שמסתיים בחזה דז"א כו', והעורף דפרעה הוא העומד ומעכב את הלידה כו', והגרון הוא מצר מ"י שבו נתצמצם מוחין דאו"א במיצר גדול דקטנות כשבאו להתגלות בלב כו'. וביאור כ"ז, [oldpage_208] ּ הנה מבשרי אחזה4 להיות כי אנו רואים באדם התחתון שמן השכל שבמוח יהיו5 הולדת המדה אהבה או יראה, ויש להבין בזה איך יומשך מהות המדה ממהות השכל מאחר שאינה ממציאות א' כלל כי הרי אין מהות האהבה אפי' מעין ודוגמא של מהות השכל כו'. אך הענין הוא דיש בחי' ממוצעת ביניהם שבו יתחברו וישתתפו עד שיומשך המדה מן השכל, והיינו להיות כי לאחר שנולדה האהבה בלב כבר נסתלק השכל לגמרי ובהיות השכל של המדה במוח עדיין לא הי' קצת רמז למציאות אהבה שבלב. וא"כ היתה רגע א' שלא הי' בה לא הארת השכל שבמוח ולא מהארת המדה שבלב, והיינו לאחר סילוק השכל במוח ובא להוליד המדה בלב ועדיין לא נולדה אז ברגע ההיא הי' הפסק וחלל ביניהם במציאות א' שאינו לא ממהות השכל ולא ממהות [ה]מדה כו', ומציאות מהות זה שאינו לא שכל ולא מדה הוא בחי' הממוצעת [ביניהם] שע"י יתחברו כו', והיינו מקום ההיפוך שהשכל מתהפך למדה ונק' מקום החתך כו'.
וביאור הדבר להיות כי ידוע דשכל וטעם של האהבה או יראה מתחלת נביעתו במקורו במוח הוא בהתרחבות גדול
הערות
- 1. להבין שרש כל הדברים : ביאור זה הוא ג"כ מכ"ק אדה"ז (נאמר במוצאי שבת פ' וארא תקס"ג). ונמצא בג' נוסחאות א) הנדפס כאן והוא הנחת כ"ק אדה"א, ב) הנחת הר"מ בן כ"ק אדה"ז במאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קיג. ג) תו"א פרשתנו נח, ב (זהה להנחת הר"מ בשינויים והוספות). והערות הצ"צ (על נוסח התו"א) באוה"ת שמות כרך א ע' קעז. ראה עוד ע"ד המאמר להלן ברשימת הכת"י [ושם מפורט ג"כ סימני האותיות הבאים להלן בהמראי מקומות].
- 2. מצרים דקדושה : ראה גם לעיל סט, ב. וש"נ.
- 3. בלק"ת ע"פ ופרעה עומד : בתו"א כאן (נח, ב) מציין: בלקו"ת פ' וישב (ד"ה ועתה נבאר סוד יוסף) [וישב מ, א. וראה גם שם מ, ח].
- 4. מבשרי אחזה [ג: ניתוסף: אלקה]: נסמן לקמן פ' בא צח, ב.
- 5. יהיו : א: יהי'. ג: נעשה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.