ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי תורת חיים <h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת וארא</h2><h3>וארא אל אברהם</h3>מט, ג

מט, ג

ב"ה שבת פ' וארא

[oldpage_138] ּ וארא אל אברהם¹ ואל יצחק² ואל יעקב באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם כו', כתיב קרוב ה' לכל קוראיו³ כו', הנה ברייתו של עולם ברישא חשוכא⁴ והדר נהורא, כמ"ש ויהי ערב ויהי בקר⁵ יום א', להבין למה ברישא חשוכא הלא התהוות הכלים הי' אחר התהוות האורות בעולם העקודים⁶ כו'. אך הענין שכל עיקר המשכת האור הי' רק בשביל הכלי ואם לא הי' בדעת המאציל התהוות הכלים לא הי' ממשיך האור כלל, נמצא שאע"פ שבפועל הגילוי האור קדם אבל במקור ההעלם המהווה הכלי קדמה. ויובן זה ע"פ משל אור שפע שכל הרב לכלי תלמידו המקבל ממנו שכשעלה ברצון הרב להשפיע לו ההשגה מוכרח הי' שיצוייר תחלה בהשגת הרב איכות אופן שכל התלמיד והשגתו את הסברא שיהי' אחר השפעתו לו בגילוי, דהיינו איכות אופן ההגשמה שיגשם בקבלתו את אור שפע שכל הרב כו', וציור זה באיזה אופן יהי' הגשמת התלמיד כו' הוא תלוי ברצון הרב כו' וע"פ אותו האופן שהוא רוצה הגשמת המקבל כן יומשך אח"כ אור שפע ההשגה והסברא בגילוי כדי שיהי' בפועל ממש הגשמת כלי המקבל כו', נמצא שבמקור ושרש ההתהוות האור והכלי, הכלי קדם ובפועל והגילוי האור קדם וד"ל. וע"פ משל זה יובן במדת חסדו של הקב"ה הנק' אור חסד דאצי' כשהי' צריך להתהוות ממדה ואור זה שהוא אור א"ס נשמת אברהם⁷ בעל גבול מאין ליש כידוע, והוא ענין ברייתו ש"ע שהנשמה הוא הכלי והחשך המגביל ומעלים את אור א"ס, יהי' שרש הכלי והחשך במקור ועצם המדת חסד דאצי' תחלה לאור השפע ממדת החסד דאצי' לה[ו]ות מאין ליש וד"ל, וזהו ויהי ערב תחלה במדת חסד דאצי' הנק' יום א' ואח"כ ויהי בוקר להשפיע כו'. וענין והדר נהורא הוא כמ"ש ויקרא אלקי' לאור יום⁸, שאלקים הוא צמצום⁹ הכלי המקבל, קורא תמיד לאור ההוי' המאיר בו שיאיר בו בבחי' פנימית יותר¹⁰ כנז' בזהר ע"פ אלקים אל דמי לך¹¹ כו' קארי תדיר לנהורא עילאה למען יזמרך כבוד¹² ולא ידום כו'. ולהבין זאת איך ביכולת הכלי להמשיך בקריאתו את האור בו בבחי' פנימי'

הערות

1. וארא אל אברהם : מאמר זה הוא כנראה הנחת כ"ק אדה"א ממאמר אביו כ"ק אדה"ז. חלק קטן מהמאמר נדפס בשינויים ובתוס' הגהות באוה"ת וארא כרך ח ע' ב'תתפח-ט. והמאמר בשלימותו עם הגהות מכ"ק אדמו"ר מהר"ש בסה"מ תרכ"ח ע' סח [ושם מתחיל: והי' מדי חודש, ובכותרת: שר"ח שבט ש"פ וארא]. ושם בע' עז נמצא עוד פעם חלק מהמאמר בקיצור [ומתחיל בפסוק וארא, כבמאמר דילן]. המועתק להלן במראי מקומות מסה"מ תרכ"ח הם הערות כ"ק אדמו"ר מהר"ש. ראה עוד ע"ד המאמר וזמן אמירתו להלן ברשימת הכת"י [ושם ג"כ מפורט סימני האותיות הבאים להלן בהמראי מקומות].
2. וארא אל אברהם ואל יצחק : וארא ו, ג [ושם: אל].
3. קרוב ה' לכל קוראיו : תהלים קמה, יח. השייכות דפסוק זה — ראה לקמן הערות 10. 22.
4. ברייתו של עולם ברישא חשוכא : שבת עז, ב (כגי' רש"י).
5. ויהי ערב ויהי בקר : נסמן לעיל יח, א.
6. התהוות הכלים. . העקודים : באוה"ת כאן (ע' ב'תתפח) מציין: בע"ח בשער מטי ולא מטי. ראה גם ע"ח (שער עקודים) ש"ו, פ"ג.
7. חסד. . נשמת אברהם : נסמן לקמן נו, ג.
8. ויקרא אלקי' לאור יום : בראשית א, ה.
9. שאלקים הוא צמצום : נסמן לעיל לד, ד.
10. יותר : בסה"מ תרכ"ח כאן (ע' עז) ניתוסף: וז"ע קרוב ה' לכל קוראיו. ראה לקמן הערה 22. לעיל הערה 3.
11. אלקים אל דמי לך : תהלים פג, ב. ראה זהר (היכלות) פקודי רנו, ב. תרומה קמ, רע"א. וישלח קעח, ב. לך עז, ב. פו, ב.
12. למען יזמרך כבוד : תהלים ל, יג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.