ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי תורת חיים <h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת שמות</h2><h3>להבין כללות ענין האותות והמופתים</h3>לו, ג

לו, ג

בעזה"ש ליל שבת פ' וארא

[oldpage_נא] ּ להבין כללות ענין האותות והמופתים¹ שהי' במצרים כו' וענין המטה שהי' לתנין² כו' הנה כתיב וינצלו את מצרים³ כמצולה כו' או כמצודה כו' כידוע, וע"ד הקבלה⁴ הנה זה הי' ענין בירורי רפ"ח ניצוצי'⁵ שנפלו אז במצרים והם ביררו והעלו אותם מכל וכל מקליפת מצרים עד שעשו אותם⁶ כמצולה וד"ל. וביאור הדברים הנה תחלה יש להקדים משל א' לענין הבירורים הנ"ל, והוא ע"ד שאנו רואים בנשמת האדם שהיא מלובשת בחומר הגופני הנה בעודינה שהיתה [ק]שורה באוא"ס ב"ה קודם ירידתה להתלבש בגוף ידוע שהיתה בתכלית בחי' הביטול באוא"ס בלתי העלם וצמצום כלל וגם מהמלאכים היתה גבוה במדרגה כו', ואחר שירדה ונתלבשה בגוף החומרי הרי נעשית בזה בבחי' פירוד גדול מאוא"ס⁷ כאלו לא היתה מעולם קשורה למעלה בבחי' הביטול כו'. והוא מפני שחומר הגופני המלבישה הנה הוא המסתיר ומעלים ממנה אוא"ס לבלתי הגלות נגלות בה כמקדם כו', וא"כ אנו רואים שמסיבת חומר מחשך⁸ הגוף גם הנשמה האלקי' שמסתתרת בו נעשי' בבחי' נפרד ממש כו' היפך ממש מכמו שהיתה במקור חוצבה למעלה כו' וד"ל. ועד"ז יובן ג"כ בכללות הנשמת שירדו מלמעלה כדי להתברר למטה בהיות ידוע הפסוק ונהר יוצא מעדן כו' ומשם יפרד והי' לד' ראשים⁹ כו', הענין¹⁰ הוא דפי' נהר הוא ענין המשכה שהוא בחי' התפשטות השפע כמ"ש ונהרו אליו כל הגוים¹¹ כו'. והנה בתחלת ההמשכה וההתפשטו' מאור המאציל העליון עדיין לא הי' בבחי' התחלקות ההמשכה לחלקים רבים כו', אלא היתה בבחי' היחוד וההתכללות בתכלית עד שלא הי' רק בחי' המשכה ושפע א' בלבד והוא מ"ש ונהר יוצא מעדן¹² כו' נהר א' בלבד והוא הכולל הרבה מיני המשכות והשפעות יחד כו', ואע"פ שהנהר הזה כבר יצא מעדן העליון עכ"ז הי' בתכלית היחוד, ומכ"ש וק"ו בבחי' עדן העליון עצמו שלמעלה¹³ שהיחוד שם יותר ויותר כו', ואחר שנמשך הנהר הזה הכללי הנה מפני שכבר נתרחק מאור המאציל לכך משם יפרד עוד בבחי' פירוד והתחלקות יותר והוא ההתחלקות לד' נהרות ד' המשכות כו'

הערות

1. להבין כללות ענין האותות והמופתים : מאמר זה הוא מכ"ק אדה"ז מליל שבת פ' וארא תקס"ה ונרשם בשעתו ע"י כ"ק אדה"א. ובתוס' ביאור ראה המאמר שנדפס לאח"ז (פ"ד ואילך). והנחת הר"מ בן כ"ק אדה"ז נדפסה במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קפח [ושם מתחיל: ויאמר ה' אל משה לאמר כי ידבר אליכם פרעה תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין]. ובשינויים נדפס בתו"א וארא נו, ד [ושם: ההתחלה: ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר כו' קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין כו' עד ויבלע מטה אהרן את מטתם]. ועם הגהות וכו' באוה"ת וארא [כרך ז] ע' ב'תרו. ראה עוד ע"ד המאמר להלן ברשימת הכת"י [ושם ג"כ מפורט סימני האותיות הבאים להלן בהמראי מקומות].
2. המטה שהי' לתנין : וארא ז, ט ואילך.
3. וינצלו את מצרים : בא יב, לו. בתו"א ואוה"ת כאן מציין לפסחים קיט, א. וראה ברכות ט, ב.
4. וע"ד הקבלה : ראה פע"ח (שער הק"ש) ש"ח, פ"ג. מ"ע אופן רנ. עמה"מ שער עולם התהו פמ"ג (כד, א). שער קרית ארבע פקי"ז (קיא, ג). לקו"ת וספר הליקוטים ר"פ תצא.
5. רפ"ח ניצוצי' : ראה ע"ח (שער רפ"ח ניצוצין) שי"ח, פ"ב. שע"ת צה, ד הערה 46. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קעד. וש"נ.
6. שעשו אותם : בג: שעשו אותה. אבל במאמרים שנסמנו בריש המאמר שעשאום.
7. אוא"ס : ג: ניתוסף: ב"ה.
8. מחשך : ב: חשך.
9. ונהר יוצא. . ראשים : בראשית ב, י. ראה תו"ח וישב רו, א ואילך. לעיל כו, ג.
10. הענין : ב: והענין.
11. ונהרו אליו כל הגוים : ישעי' ב, ב ובמפרשים שם. לקו"ת צו, יז, א.
12. מעדן : בגד: ליתא.
13. שלמעלה : בד: ניתוסף: הימנו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.