ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי תורת חיים <h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת שמות</h2><h3>ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות</h3>כז, ב

כז, ב

פ' שמות תקפ"ד בבא[ב]רוסק

[oldpage_76] ּ ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות¹ אשר שם האחת שפרה כו' עד אם בן הוא והמתן אותו כו' ותיראנה המילדות את האלקים כו' עד סוף הפרשה כל הבן הילוד³ היאורה תשליכוהו כו', הנה להבין כל סדר פרשה זו וגם ענין פרשה הסמוכה לזאת במה שמספר בלידת משה ותרד בת פרעה⁴ לרחוץ על היאור כו' ותקח אותו⁵ ויהי לה לבן ותקרא את⁶ שמו משה כי מן כו'. הנה תחלה יש להבין⁷ בשורש ענין בחי' עיגולים ויושר בכללות שהוא בחי' או"מ ואו"פ ונק'⁸ או"י ואו"ח דהיינו מקיף דאו"י ומקיף דאו"ח⁹ כו'. וידוע המשל בזה מציור אדם שהוא הנק' בחי' יושר כו', והענין הוא להיות שאנו רואים בנה"א¹⁰ אע"פ שהוא אור עצם [א'] פשוט ונק' נפש כללי', הנה [היא] באה בהתחלקות לחלקים רבים בפרטי פרטיות כחות שונות זה מזה בטבעם ומזגם, שאין זה נמצא בעצם הנפש חלקים רבים מיוחדי' ונפרדי' במהות ומציאות זה מזה. והוא במה שאנו רואים בהארת אור שפע הרוחני' של הנפש כאשר מתפשט[ת] באברי הגוף הרי מתפשטת בחלקים רבים של כלי האברים הפרטים בכ"א באופן משונה מזולתו, כמו אור שפע כח הרוחניו' דראי' בכלי העין ושפע חוש כח השמיעה בכלי האוזן וכלי הריח בכלי החוטם וכה"ג בכלי היד מתפשט כח התנועה למלאכה וברגל להילוך כו', שכל אלה וכה"ג הן כחות רוחניי' מחולקי' ומופרדי' זה מזה בתכלית במהותם ומציאותם, שבודאי אינו דומה חוש השמיעה לחוש הראי' כלל וההילוך ברגל ותנועה בידים גם הם

הערות

1. ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות : מאמר זה הוא מיוסד על מאמר ד"ה זה שנדפס לעיל לפנ"ז. ועיין בהנרשם בריש המאמר שם. ראה עוד ע"ד המאמר להלן ברשימת הכת"י [ושם ג"כ מפורט סימני האותיות הבאים להלן בהמראי מקומות].
3. ותיראנה. . כל הבן הילוד : שמות שם יז [ושם: ותיראן — וכ"ה לקמן לד, ד]. כב.
4. ותרד בת פרעה : שם ב, ה.
5. ותקח אותו : גח: עד.
6. ויהי לה לבן. . את [גח: ליתא]: שמות ב, י [בדילוג].
7. להבין : גח: להקדים.
8. או"מ ואו"פ ונק' : ג: אור פנימי ואור מקיף. כה: כבפנים.
9. דאו"י ומקיף דאו"ח : גח: דאו"ח ומקיף דאו"י.
10. בנה"א : שם: בנפש האדם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.