רטז

הנה נודע שבאתערותא⁵ דלתתא אתערותא דלעילא, אכן פעמים שאין אתעדל"ת מלמטה כלל אזי יצוה⁶ ה' חסדו באתעדל"ע מצד עצמו כי⁷ חפץ חסד הוא ואזי באתעדל"ע אתעדל"ת דהיינו שנתעורר לבות בני אדם לקרבת⁸ אלקים יחפצון ולא מצד עצמן כ"א מהערה שמעוררים מלמעלה כו'.

אך זאת הוא הנפקותא בין מה שבאתעדל"ת אתעדל"ע כראוי, לבין האתעדל"ת הבאה מאתעדל"ע בתחלה, שכאשר יש אתעדל"ת מלמטה מצד עצמן אזי הוא דבר שיכול להתקיים לעד ולעולמי עולמים, כי באתעדל"ת נתעורר בודאי אתעדל"ע ומאתעדל"ע זו הבאה מאתעדל"ת מתעורר עוד שנית ממעלה למטה אתעדל"ת בטוב ויפה, וחוזר חלילה, משא"כ בזמן שאין אתעדל"ת מלמטה רק שמעוררים מלמעלה מצד עצמן שחפץ להטיב עם בריותיו ושיהי' להן אתעדל"ת להיות בקרבת אלקים יחפצון, אזי אינו דבר המתקיים דהיינו שיהי' פועל ישועות בהם רק על משך זמן מועט שבאותו זמן הוא שיהי' דורשי' ומבקשים את ה' ואח"כ יחלוף ויעבור רוח טהרה זאת ויחזרו לאיתנם הראשון, אחר שרוח טהרה זאת לא מאתם היתה רק ממה שעוררם מלמעלה לכן יוכל להיו' שאח"כ תפסוק התעוררות זו וממילא גם יתבטל התעוררות לבותם, כי הרי משורת הדין אינו מהראוי רק שיהי' אתעדל"ע לעורר אתעדל"ת רק אחרי קדימת אתעדל"ת הראשונה תחלה ואזי הוא דבר המתקיים כי כך ראוי שבאתעדל"ת אתעדל"ע ובאתעדל"ע אתעדל"ת וחוזר חלילה עוד ועוד מלמטה למעלה וממעלה למטה ויתקיים כן בל תמוט לעולם, משא"כ מה שמתעורר אתעדל"ע מצד עצמו גם בלא אתעדל"ת ושבאתעדל"ע זו אתעדל"ת נהפוך הוא מסדר ההנהגה התמידי', ולפנים משה"ד הוא ולאו⁹ בכל עידנא מתרחיש ניסא כ"א על משך זמן מועט בלבד כשממתינים כמה וכמה למעלה על אתעדל"ת, והנה אין דורש ואין מבקש מלמטה ואדם אין העובד ה' כו' אזי יצוה חסדו ויעורר מלמעלה, אבל דבר זה וטובה גדולה זו אין לה קיום רק על זמן מועט כנ"ל מטעם הנ"ל. וזהו הסיבה שמתאוננים העם על היות בהם רוח טהרה והתעוררו' לעבודת ה' רק על כמה שבועות ואח"כ פוסקת לגמרי כאילו להד"מ הגם שבאותו הזמן מועט הי' לבו בוער בשלהבת עזה כו', והסיבה לזה הוא לפי שהתעוררו' זו הית' מלמעלה בלבד אבל מצד עצמן שלימים הם בגופם לכן אחר הפסקת כח האתעדל"ע נשאר שקוע בגופו רוח¹⁰ הבהמה היורדת למטה כאבן דומם בלי הזזה כ"ש למעלה.

וזהו כונת הכתוב אדם כי יקריב מכם כו', כי הנה הוא ית' אין לו גוף ולא דמות הגוף וכמ"ש כי¹¹ לא אדם הוא והיינו א"ס ב"ה כמו שהוא בעצמותו פשוט