רט

צדקה נגבית בשנים שהם שמין כאו"א כמה ראוי לגבות ממנו ואם אינו רוצה כופין אותו כו' וכמ"ש³ בגמ' רבא אכפיי' לר"נ בר אמי כו' ומתחלקת בשלשה. אך מזה לא היו עושי' ונותנים רק דברים ההכרחיים לעניים לחם לאכול ובגד ללבוש בצמצום די סיפוק חיותן ולא היו נותנים להם בריוח כ"כ כסעודת ההרחבה בבשר כו' וכן בלבושי' חשובי' רק די סיפוקו בלבד בצמצום כי על ההרחבה לעניים אין מצוין ע"ז כ"כ כמ"ש להחיותו, להחיותו בלבד ולא לענגו ולכן אין כופין וממשכנין ע"ז כלל כי קיים זה מ"ש בתורה מצות צדקה במה שנתן לצורך די סיפוקו שכך הוא המצוה שמוכרח לקיימה ושע"ז כופין וממשכנין כו', הא על יותר מזה אינו מחוייב לקיים, עם היות כי גם זו מצוה היא באמת ורצון ה' היא עכ"ז היא כתוספת על העיקר ואין מוכרח לקיימה ואין כופין אותו ע"ז אם אינו רוצה, אבל עיקר המצוה שהוא להחיותו מוכרח לקיים ובאם אינו רוצה כופין וכו'.

והנה ענין האומר סלע זו לצדקה ע"כ שהוא על צורך ההרחבה של העניים יותר מכפי צורכן, כי מה שמחוייב ליתן לצורך להחיותם הנ"ל בודאי כבר נתן כי היו כופין ע"ז ומה זה אומר סלע זו לצדקה בשביל כו' הלא מוכרח הי' ליתן, רק שפירושו שנותן סלע לצדקה בתוספת על מה שנתן די חיובו, ומוותר זאת משלו לצורך הרחבת העניים כנ"ל כי גם זו מצוה היא, ואומר בשביל שיחי' בני או שאזכה בה לחיי העוה"ב ה"ז צדיק גמור, אחר שמה שהי' צריך ליתן לקיים עיקר המצוה מתרי"ג מצות שנצטוה בהם כבר קיים ונתן לגבאי צדקה, לא ע"מ תנאי זה רק לקיים רצון ה' מבלי שום פני' כלל, וא"כ צדיק גמור הוא, ומה שמקיים מצוה בנתינת סלע זו לצדקה עם היותה בשביל פני' שיחיו בניו ושיזכה בהם לחיי העוה"ב מ"מ אין בזה שום מדה לא טובה ח"ו, ואדרבה מקרי צדיק גמור בקיומה כי הרי סלע זו הוא תוספת על העיקר כנ"ל ומותר לכתחלה ליתנו בשביל טובת דבר עצמו הן בגשמיות בעוה"ז והן ברוחניות לעוה"ב.

ולא אמרו אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס כו' דמשמע שאינו צריך לקיים מצוה בשביל קבלת פרס כנ"ל ואם עשה כן לא מקרי צדיק גמור, אלא על עיקרי המצות שמחוייב לקיימן כל הבא בדת יהודי' לשמוע בקול ה' ולשמור מצותיו ותורותיו, שאותן המצות צריך לקיימן רק מצד כי רצון ה' הוא ונח"ר לפניו כו' ולא בשביל קבלת פרס עצמו כי אם עושם בשביל קבלת פרס עצמו נמצא עובד את עצמו ולא את רבו, אלא צריך לקיימם ולעשותם רק בשביל קיום רצון הבורא ית' שיש נח"ר לפניו כשנעשה רצונו כו' וסוף⁴ הטובה לבא בכללה, וכל זה לא שייך רק בעיקרי המצות שמחוייב לקיימן למלאות רצון הבורא ית' וכנ"ל בענין עיקר המצוה די להחיות העני שע"ז כופין וכו', משא"כ