רה

עליון, והמשכה זו הוא ע"י מעשה המצות וכמ"ש בעטרה²⁵ שעטרה לו אמו והיינו ע"י שהקדימו נעשה כו'.

ובחי' עוד וסוס אשר רכב עליו המלך ענין הסוס שהוא ע"ד שארז"ל²⁶ בלילה מאי קעביד רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עלמין שנאמר רכב אלקים רבותיים אלפי שנאן א"ת שנאן אלא שאינן שחסר ב' אלפים משני רבותיים כו', ופי' כי ח"י אלף עולמות הן בבי"ע ושרשן באצי' הוא בחי' ח"י חוליות והן ח"י ברכאן דצלותא שהן המשכות ברוך אתה כו' מלשון ברכה והמשכה להיות הוי' אלוקינו והמשכות הן מבחי' חכים²⁷ ולא בחכמה ידיעא מבין ולא בבינה כו' עד בחי' נו"ה שהן כלי השפעה והן ג' ברכות אחרונות רצה ומודים כו' ונשפעים ונמשכים מאצי' לבי"ע אזי נעשה מהם ח"י אלף עולמות כי בי"ע הם בעלי גבולים לגבי אצי' כי הגם שהמלאכים גדולים מאד סנד"ל ת"ק²⁸ שנה כו', מ"מ בחי' גבול הוא ואינן יכולין לקבל האור וההמשכה כמו שהוא באצי' וכענין שארז"ל הושיט²⁹ אצבעו הקטנה ביניהם כו' אלא ע"י שבכאו"א מתחלקת לאלף.

והנה ההמשכה מאצי' לבי"ע הוא ע"י כרוב פי' כרוב הוא האדם הקטן כידוע בדרז"ל כתוב³⁰ אחד אומר ופני הא' פני הכרוב וכתיב כמראה אדם כו' כאן באנפי רברבי וכאן באנפי זוטרי, והענין כי³¹ האדם בגימ' מ"ה וידוע ענין שם מ"ה שהוא במילוי אלפי"ן וצורת הא' הוא שני יודין ח"ע וח"ת וביניהם וי"ו והוא בחי' התכללות והתחברות ב' יודי"ן הוא ע"י הוא"ו שביניהם המחברם, ועיקר התחברות הוא ע"י ביטול כידוע³² בענין עושה שלום במרומיו בין שר של מים ושר של אש שאין מכבין זא"ז שהוא מחמת תוס' גילוי א"ס ב"ה עליהם ביותר מכפי מזג התמידי שלכך מתבטלים ממציאותם וממילא נעשה שלום גם בין שני הפכים כמים ואש לפי שאין כ"א מרגיש א"ע ליש כו', וכך הוא ג"כ ענין שם³³ מ"ה אורח אצי' שהוא בחי' התכללות הספי' זע"ז ע"י גילוי א"ס ב"ה.

והנה עיקר השראת והתגלות א"ס ב"ה בבחי' המוחין חב"ד כידוע וע"י המוחין נמשך ונתפשט הארה גם במדות כו' וזהו ענין אדם שבחי' אדם הוא פרצוף