רד

וביותר מובן זה בהתהוות עולם השפל דעשי' שלנו וכל אשר בו כי הגם שבע"מ נברא העולם יהי²¹ אור ויהי אור כו' היינו להחיות רוחני' של הנבראים אבל להיות התהוות גשמיות הנבראים וחומרם זהו דבר שלא אפשר להיות מהמאמרות עצמן שהם המשכות החיות רוחני מבחי' ממכ"ע כי אין ערוך כלל בין גשמיות לרוחניות ואין להם שייכות זא"ז, ושיהי' גשמיות מתהווה מן הרוחני' כו' אין זה דוקא אלא מא"ס ב"ה הסוכ"ע שהוא ית' כל יכול, פי' כי הרי באמת הוא מובדל ומרומם בערך גם מבחי' ח"ע ראשית השתלשלות, והחכמה עם העשי' הגשמיות שוין אצלו ית' כידוע בפי' אין ערוך, שאלו החכמה יש לה שייכות קצת למהותו ית' יותר מהעשי' הגשמיי' א"כ הרי יש לה ערך אליו כו' אלא בוודאי שהן שווין בערך קמי' ית' וא"כ כמו שיכול להיות התהוות החכמה מעצמותו ית' כך יכול להיות העפר גשמי דעשי', כי הגם שהחכמה היא רוחניות והעפר הוא גשמי ואין להם ערך זא"ז היינו לבינם ולבין עצמם, אבל לגבי עצמותו ית' שניהם שוין בדילוג הערך מאתו ית' והתהוותם שלא ע"י התלבשות החיות והשתלשלות עו"ע אלא כמ"ש כי הוא צוה ונבראו כו' שיכול להיות ממנו התהוות גם דבר יש בדילוג הערך וזהו הענין כל יכול כו'.

והנה בחי' סוכ"ע הוא הנק' לבוש מל', פי' כי הארת מל' דא"ס המתלבש בקו"ח שנמשך אחר הצמצום ומק"פ הוא הנק' בשם ממכ"ע בכללות ההשתלשלות פי' שמתלבש בפנימיות העולמות ומתחלקת בכל עולם ועולם לפי ערכו ותכונתו ובכלל הוא בחי' ציור אדם, מראשית חב"ד הם מוחין ובהם החיות הגדול יותר ואח"כ חו"ג זרועות ת"ת גופא כו' וכן בכלל נק' אצי' חכמה ובינה בריאה כו', ואמנם לבוש מל' הוא עד"מ הלבוש כמו טלית שהאדם מתעטף בו ועטופו ממעל לראשו ומעטפו מכל צד ופינה, כמ"כ למעלה הוא ענין לבוש מל' הוא בחי' א"ס ב"ה מלמעלה מהקו"ח והוא העיגול הגדול שמקיף לחללו ומק"פ שבו הקו"ח וסובב לכל הד' עולמות בשוה כי קמי' כולם שוים כנ"ל והוא ממעל לראשו דהיינו ממעל לבחי' גלגלתא שהוא בחי' כתר דאצי' שעם היותו נק' בשם מקיף היינו בדרך פרט לגבי מו"ס שהוא מבחי' פנימיות ממש להיות בחי' חכמה כנ"ל אבל לגבי עצמותו ית' הרי הוא עדיין בחי' תחתונה שבמאציל כידוע²² שהכתר הוא ממוצע בין מאציל לנאצלים ויש בו מבחי' תחתונה שבמאציל והוא בחי' גלגלתא דא"א ששם השראת א"ס ב"ה הסוכ"ע ששורה בו בחי' הרצון כו' כנ"ל.

וזהו ענין יביאו לבוש מל' דהיינו להיות המשכת א"ס ב"ה הסוכ"ע ע"י אתעדל"ת בעשי' וגשמיות כענין שהקדימו²³ נעשה כו' כי שרש העשי' נלקח משם דוקא כו', ואח"כ ואשר ניתן כתר מל' בראשו הוא בחי' המצות כי תרי"ג²⁴ מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם בגימ' תר"ך שהם תר"ך עמודי אור הנמשכים מכתר