רא

היא הנותנת שלפי שגולגלתא הוא בחי' חיצוניות שרשה גבוה מאוד נעלה יותר ממנו⁵ ולכן מוחא הוא בחי' פנימיות, והענין כי בחי' החיצוניות יכול לירד ולהתגלות למטה יותר מהפנימי' כי פנימי שממקום גבוה ביותר א"א לו להתגלות למטה ולכן מו"ס שהתגלותן הוא בבחי' פנימי' היינו לפני שאינו גבוה כ"כ אבל בחי' גולגלתא שהוא חיצונית היינו לפי ששרשה ממקום גבוה מאד נעלה שא"א לו להתגלות כ"א בבחי' חיצונית, והרי דגם שהיא היותר חיצוני אבל הוא ממקום עליון יותר.

וביאור הדבר הוא כי הנה א"ס ב"ה כשמו כן הוא שאין⁶ לו תחלה ואין לו תכלה כו', ולכן א"א לו להתגלות בבחי' מו"ס שענינה הוא הגילוי שבפנימיות שהרי תכלית חכמה להשיגה, כי לית⁷ מחשבה תפיסא בי' כלל אפילו מחשבה עליונה סתימאה שהוא מו"ס ואינה תפיסא אלא בהארה א' בלבד משא"כ בחי' גלגלתא שהוא חיצוניות הנה שם דוקא יכול להיות השראת א"ס ב"ה, כי אף שהוא בלתי מוגבל ואינו יכול להתגלות לנמצאים מאתו היינו בבחי' גילוי בפנימיות שיהי' מחשבה הנאצלי' תפיסא בי' משום שהנאצל הוא בע"ג לגבי א"ס ב"ה כנ"ל, אבל בבחי' חיצונית יכול הוא להתגלות. ויובן ג"כ עד"מ למטה שאבוקה גדולה תאיר גם במקום רחוק פרסא וכיוצא משא"כ אבוקה קטנה אינה מאירה אלא במקומה, ונמצא שההארה שממקום רחוק מאבוקה גדולה אף שבעצמותה אינו מאיר כמו ההארה שבקירוב מאבוקה הקטנה אבל מ"מ בזאת מעלתה שבאה ממקום כח אבוקה גדולה שאבוקה גדולה הוא דווקא אשר תוכל להאיר למרחוק משא"כ אבוקה קטנה, וכך בחי' ח"ס להיותה קטנה בערך כי הלא החכמה מצער לגבי א"ס ב"ה שלמעלה מהחכמה ולכן לא תוכל לירד ולהתגלות למטה כ"א שם נמצאת ושם היא כמוסה במקומה ועלי' נאמר עין⁸ לא ראתה אלוקים זולתך כו' כי שם מתוק האור לעינים ויש בה טוב טעם לטועמי', אבל בחי' גלגלתא אף כי בעצמותה הוא בחי' חיצוניות ואין בה טעם כ"כ כנ"ל אבל שרשה נעלה יותר בעצמות א"ס ב"ה הסוכ"ע שלהיות רב הכמות ואין לו תחלה כו', לכן יכול לירד ולהשפיל א"ע גם מטה מטה אשר לא יוכל להגיע שמה הארת האורות שבבחי' השתלשלות דהיינו מחכמה ואילך, והיינו שנמשך בחי' גלגלתא שהוא סוד הרצון שנמשך כמו שהוא ומתלבש גם בעשי' הגשמי שבמעשה המצות שהן הן רצונותיו ית' כידוע אלא שגילוי זה הוא בבחי' חיצוניות דוקא וכנ"ל במשל.

וכן יובן גם ממשל חקיקת האותיות באבן טוב בהיר שעם היותם נמצאים שמה אינם ניכרים מראות העין מסיבת תוקף בהירות האבן טוב שאין עין יכולה