ר
ביאור על התורה הנ"ל - איתא במ"ח
ביאור על התורה הנ"ל
איתא 1 במ"ח2 בענין מקיפים ופנימים שהמקיפים הם כגלידי בצלים העליון מכולם הוא המשובח מכולם ובפנימיות הוא בהיפך שהם בבחי' התלבשות זת"ז פנימי מכולם הוא המשובח מכולם. והנה גלגלתא שהוא חיצונית הכתר הוא מקור מקיפים ומו"ס מקור הפנימי, והן הן בחי' תורה ומצות, כי המצות שהם רצון העליון נמשכים מגלגלתא, והתורה שהוא ענין ביאור המצות וטעמיהם הוא מו"ס שהוא פנימיות הכתר פי' הטעם של הרצון ולכן הוא במו"ס בתוך הגלגלתא שהוא בחי' הרצון עצמו שהוא חיצוניות הכתר כו'. ולפי זה מובן מה שמצינו מארז"ל הנראים לכאורה כסותרים זא"ז, פעמים3 משמע שת"ת עדיף ממצות מעשיות ופעמים4 משמע בהיפך וכנז' בתורה, כי באמת שניהם אמת כי לא ראי זה כו', ויש מעלה בתורה שנמשכת ממו"ס שאינה במצות כי מו"ס הוא פנימי' הכתר ובזה הוא מעולה יותר מגולגלתא שהוא רק חיצונית הכתר כי החכמה יש בה טוב טעם לטועמי' משא"כ הרצון אין בו טעם וריח כו', אמנם יש גם מעלה יתירה במצות שנמשכים מגולגלתא מה שאינו בתורה הנמשכת ממו"ס והוא כי אדרבה
הערות
- 1. איתא במ"ח : ביאור זה נדפס כאן מכת"י מעתיק (מס' 2319). ונמצא בשינויים בתו"א דרושי פורים צא, ב. ובקיצור בס' מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' קמד, בכותרת: ביאור תורה דפורים תקע"ב. וראה ג"כ באריכות הביאור בד"ה יביאו לבוש מלכות בס' שערי אורה לאדהאמ"צ פ"ל ואילך (סד, א ואילך). וביאורים וקיצורים כו' באוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' פב ואילך. צד ואילך. צו ואילך.
- 2. במ"ח בענין מקיפים ופנימים שהמקיפים הם כגלידי בצלים : באוה"ת מג"א שם (ע' צו) מציין ע"ז: במסכת כללות עולמות פ"ג אות ג נמצא שסדר כו' ואות ח לפיכך כו' ובמסכת כללות האצילות ספ"ג אבל כו'.
- 3. פעמים משמע שת"ת עדיף ממצות : פאה פ"א מ"א. ירושלמי פאה שם. קידושין מ, ב. ובכ"מ.
- 4. ופעמים משמע בהיפך : ראה אבות פ"א מי"ז. ירושלמי ברכות פ"א ה"ב. ובכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.