קצט
רקיע כו', וכ"ז נק' בשם ממכ"ע לפי שההארה מתפשטת ומתלבשת בתוכיות ובפנימיות העלמין ממש, אמנם כ"ז הוא רק בהשתלשלות והמשכת החיות רוחני של כל הנבראים אשר מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין, שהמשכת חיות זו המתלבשת בפנימיותם הוא בכל א' משלמעלה הימנו ונמשך בדרך עילה ועלול כלומ' שהעלול נלקח מעצמיו' העילה ואותו העילה הוא מקור העלול והיינו לפי ששניהם מסוג א' כי המה חיות רוחניי', אבל להיות התהוות החומר של הנבראים ואפי' בעולמות הרוחניים להיות התהוו' בחי' כלים לאורות דהיינו כמו למטה התהוות גוף לנשמה זה א"א להיות מהארה זו דממלא שבהשתלשלו' כי אדרב' הרי מטבע העלול להדבק ולהכלל בעילתו ולהיות בטל אליו, ובאמת בחי' האורו' והנשמות של הנבראי' המתהוים בבחי' עו"ע כל א' משלמעלה הימנו אזי חפצם ותשוקתם מצד עצמם להכלל במקורם אלא שהכלי והחומר שלהם מונע ומעכב אותם, וא"כ איפה איך יכול להיות התהוות הכלי ג"כ בבחי' השתלשלו' עו"ע משלמעלה הימנה, כי הלא אז מהראוי הי' להיות בה ג"כ בחי' הביטול, וכמו שאנו רואי' בגשמיו' שהמדות לפי שנמשכים מהשכל והשכל הוא שרשם לכן כל זמן שהשכל מאיר במוחי' בשלימותו בהתבוננו בטיבות איזו דבר אף כי יש אז מציא' האהבה לאותו דבר אחר שמאותו השכל וההתבוננות נמשכת האהבה ונולדה אח"כ א"כ פשיטא שגם בשכל המצא תמצא מציא' האהב' ואדרבה בודאי היא שם ביתר שאת וביתר עז, אבל מ"מ אינה נראי' ליש ודבר כלל והיינו מצד ביטולה בשכל מקור שרשה כי כך הוא טבע העלול להיות מתכלל בעילתו, ולכך הי' משה כבד14 פה וכבד לשון כי מרוב התגברות החכמה לא הי' יכול להיות המשכת הדיבור, כי הי' בטל בהחכמה מקור שרשו, וכמ"כ לא הי' יכול להיות התהוות הכלי' עד שהם עתה בחי' יש ודבר בפ"ע כמו שהיא אילו היו נמשכים בהשתלשלו' עו"ע, אלא לפי שנמשכי' מבחי' סוכ"ע הכל יכול וכמשי"ת.
וביותר יובן זה מהתהוות העולם הגשמי הזה ואשר בו, כי הגם שבדבר ה' נעשו שמים וארץ באמרו יהי אור ויהי רקיע כו' והדיבור הוא מבחי' ממכ"ע, אבל באמת לא מאותיו' הדבור בלבד נתהוו כי א"כ הי' הכל רוחניי' שמאותיות יהי אור הי' מתהווה בחי' אור רוחני עד"מ כמו שהוא מציא' האור הרוחני למעלה המלובש באותיו' יהי אור וכעד"ז בחי' הרקיע כו' אבל לא הי' אור ורקיע גשמיים, כי הרי כל משכיל על דבר יוכל להבין זאת וכמעט נרא' בעליל שבשום אופן אי אפשר להיות התהוות דבר גשמי מן רוחני כי הרי לא נערוך כלל גשמי' לרוחניות ואינו מערכו וסוגו כלל שיתכן לומר שיוליד זא"ז כמו שהוא בבחי' עו"ע כו', עם היות כי נודע דיש ד' חיות במרכבה למעלה והן ארי' שור נשר אדם, מפני אריה נמשכי' כל החיות שבעולם ומפני שור כל הבהמות ומפני נשר כל העופות, היינו הרוחניות שלהם שנפש החי' ונפש הבהמה כו' הן שנמשכות מפני ארי' פני שור רוחניי' שבמרכבה כי גם נפש הבהמה והחי' רוחני' המה אלא שפני ארי' ופני שור
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.