קצז

וכך אנו מבקשים שמח תשמח ריעים האהובים שהם בחי' סובב וממלא, להיות מתחברים תמיד יחד הגם שאין אתערותא מלמטה, ולא אכשור דרי אבל עכ"ז ע"י השמחה יוכל לדלג שלא כסדר ההנהגה התמידית. וז"ש עוד כשמחך יצירך בג"ע מקדם, כלומר שמוסיף לחזק הדברים איך שע"י השמחה יוכל לפרוץ הגדר שיהי' המשכת אלקותו ית' מלמעלה, הגם שאין אתעדל"ת, ואומר הלא מצינו שכבר הי' לעולמים, והוא כשמחך יצירך בג"ע, דהיינו אדה"ר שהי' יציר כפיו של הקב"ה ששמחו הקב"ה בג"ע בהופיע עליו רוח קדשו שנא' וייצר¹⁴ ה' אלקים את האדם כו', ולקח צלע מצלעותיו, ועשה לו אשה ויביאה¹⁵ אל האדם והי' הוא ית' שושבין אצל אדם, וגם עשה להם חופה, שהוא המשכת אור המקיף, וכ"ז הי' מאליו וממילא ומעצמו שלא ע"י אתעדל"ת, שהרי לא הי' עדיין מה שיעורר, וכמ"ש ואדם¹⁶ אין לעבוד את האדמה, אלא שלאחר בריאת האדם כתיב ויניחהו¹⁷ בג"ע לעבדה אלו רמ"ח מ"ע שיהי' באתעדל"ת דוקא אתעדל"ע. אמנם כשאין אתעדל"ת מלמטה, אנו מבקשים שיזכור ימות עולם, כמו ששמש יציר כפיו בג"ע באתעדל"ע שלא ע"י אתעדל"ת, והיינו מקדם מקדמונו ש"ע ששם אין אתעדל"ת מגעת כלל, כדכתיב אם¹⁸ צדקת מה תתן לו, שע"י גילוי הארה משם, והוא ענין השמחה, שהוא המשכת רוח חיים מחדש מפנימי' החיות דהיינו מקדם להשכל אזי יוכל להיות פריצת גדר הנהוג בתמידות. וכך גם עתה ישמח ריעים האהובים שהם סובב וממלא, ושיהי' מתחברים יחד, הגם שלא נמצא מלמטה אתעדל"ת כ"א ע"י השמחה וד"ל. והנה בגילוי הארה זו שלמעלה ע"י השמחה, אזי נמשך למטה ג"כ בתוס' רב ביתר שאת ויתר עוז מן ההארה הנמשכת ע"י אתעדל"ת, שהוא מבחי' השתל', ונמשכת ע"י צמצומים והעלמו' רבים כסדר המדריגות, ולהיות שעולם השפל שלנו היותו אחרון בהשתל', אין מגיע לו רק מעט מזעיר, וגם הלא אתעדל"ת שלנו הוא בחי' גשמיות לבד לגבי אוא"ס ב"ה, ומה שראוי להיות עפי"ז אתעדל"ע היא הארה מצומצמת בלבד, וגם היא נמשכת ע"י צמצומים והעלמים ולבושים רבים כראוי ע"פ השכל לפי ריחוק עולם השפל שלנו מאור פני מלך חיים וד"ל.