קצד

שבאותיות הדיבור בקריאה, גם שלא בעיון הוא ממשיך כו'. ובבחי' זו נא' משמח חתן וכלה, שאין החתן מקבל מהכלה אלא אדרבה הוא משפיע בה, וזהו"ע הוי"ו דוהכלה, שוא"ו הוא המשכה מחתן אל הכלה, והיינו כמ"ש קרוב¹⁹ ה' לכל קוראיו אשר יקראוהו באמת, ואין אמת אלא תורה, שצריך להיות קורא וממשיך א"ס ב"ה בהתו' כו'.

וע"ז נא' שערך²⁰ כעדר העיזים שגלשו מהר גלעד, פי' הר גלעד, הוא כענין שנא' עד²¹ הגל הזה אם אני לא אעבור אליך כו', כי לבן הוא בחי' לובן העליון, ויש גל והפסק בינו ליעקב יו"ד²² עקב, ואינן יכולים להתחבר יחד, רק שערות בלבד הוא שנמשכים מבחי' לובן העליון. וכ"ז הוא ע"פ השתל' שבבחי' וסדר ההשתל' התמידיות א"א להיות משם המשכה רק בבחי' שערות בלבד, והחכ'²³ מאין תמצא, אבל ע"י המשכה מלמעלה מהשתל' ע"י לימוד התורה, אז כתיב שערך כעדר העיזים, פי' שנמרטו השערות ונגזזו עד שנשאר הר גלעד קרח עד"מ, דהיינו שמתגלה בחי' לובן העליון כמו שהוא בעצם ולא בדרך שערות כו'.

וביאור הענין הוא כי הנה לבן יש ב' פעמים, לבן א' הוא בחי' לובן העליון בחי' כתר שהוא למעלה מן יעקב שהוא בעל עולם האצי', ויש פרסא בינו ליעקב כו', כי יו"ד עקב חכ' ראשית האצי' הוא בדילוג הערך מהכתר, ולא שנמשך ממנו בהשתל', רק בדרך הפסק פרסא. והב' הוא בחי' לבן שבבי"ע שלמטה מאצי', שהוא למטה מטה מיעקב, ואינו מקבל ממנו ג"כ כ"א ע"י הפסק שבין האצי' לבריאה. וזהו עד הגל הזה שעשו מאבנים שהם בחי' אותיות שנק' אבנים כמ"ש בס"י²⁴ שתי אבנים בונות שני בתים, ומהשתנות הצירופים נעשה פרסא כנודע, אם אני לא אעבור אליך את הגל הזה, שלא יוכל בחי' לובן העליון להתגלות באצי', וגם אתה לא תעבור אלי, וכמו"כ יעקב דאצי' לא יתגלה בבי"ע כ"א בבחי' שערות בלבד, הוא שנמשך מהכתר באצי' אבא יונק ממזלא כו' וכן מאצילות למטה בבי"ע. ואמנם כ"ז הוא רק עפ"י קו המדה, שנמדד להיות כך וכך סדר הנהגות והשתל', אבל בבוא תוס' הארה חדשה מהמאציל ב"ה שלמעלה מהצמצומי' דקו המדה, אזי כתיב שערך כעדר העיזים שגלשו מהר גלעד, וכמ"ש בזהר²⁵ דגליש למטרוניתא, שבגילוח השערות מתגלה עצמיות הגולגלתא אשר מקדם היתה מוסתרת ונעלמת תחת השערות שהן היו מסתירים אותה.