קצא

מהעלם אל הגילוי וכמ"ש יאר²⁰ ה' פניו אליך פי' פנימיותו וזהו ענין השמחה והמתקות כל הדינים והגבורות והצמצומים הראוים להיות עפ"י קו המדה שמגביל כל דבר בגבולים ובצמצומים כנודע כו' בחי' זו הוא למעלה מקו המדה כידוע שהוא ית' א"ס ואין לו תחילה ואין לו תכלה כו'.

וזהו שוש תשיש אם כפי' הא' שוש תשיש אתה בשמחתך והוא ענין התגלות פנימיות אלקותו ית' מההעלם אל הגילוי אזי מזה ימשך להיות תגל העקרה זו כנס"י שנק' עקרה בזמן שאין אתדל"ת מלמטה ואינה יוכל להזריע תחילה זולת מה שמקבלת מלמעלה מזרע האיש ואז אינה יולדת אלא נקבות שהוא בחי' אהבה זוטא ולכן אינה שמחתה, וכ"ז אינו אלא כשהנהגה הארה²¹ מלמעלה הוא עפ"י קו המדה אבל בהגלות נגלות הארת עצמותו ית' מלמעלה מקו המדה שזהו וענין שוש תשיש כפי' הא' כנ"ל אזי יומשך להיות תגל העקרה, ובמה בקיבוץ בניה לתוכה, ופי' בני' היינו זכרים דהיינו תחת אשר מקדם לא היתה אלא נקבות עתה יתהפכו לזכרים דהיינו שמאהבה זוטא שיהי' להם ע"מ לקבל פרס יתהפך להיות להם אה"ר כענין מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ ולכן תגל העקרה מההולדה חדשה זו הנפלאה ביותר.

וזהו שמסיים עוד אח"כ בשמחה כלומר ע"י מה ולמה נהיותה כן שגם שאין אתדל"ת מלמטה אעפ"כ מולדת אה"ר הלא מהראוי אם איש מזריע תחילה להיות נקבה כו' ולזה אמר בשמחה כלומר כי אין [זה] אלא עפ"י קו המדה אבל ע"י השמחה מתמתקים כל הדינים כו'.

וגם לפי' הב' יתכן דתשיש הוא פועל יוצא ופי' תשיש ותגל העקרה ובמה בקיבוץ בני' כו' וע"י מה בשמחה ששמח הוא ית' כמ"ש יאר ה' פניו אליך כו'.