קצ

מעצמו הוא בחי' אהבה זוטא שבעלמא דנוקבא, והיא בחי' אהבה ע"מ לקבל פרס כלומר שעובד ה' כדי להנות מזיו השכינה בג"ע שהוא הנק' בשם פרס מלשון פרוסה כי הארה א' בלבד היא המושגת בג"ע לנשמות הנהנין מזיו אבל א'¹³ עכ"פ מ"מ בזאת חפץ דווקא כי אהבתו הוא בבחי' לגרמי' שיהי' הוא נהנה ומרגיש תענוג ואין לו חפץ בנסתרות לאשתאבא¹⁴ בגופא דמלכא וליבטל באורו ית' כי מה לו בהתכללות זאת עם היותה במקום רם ונשא מאד אבל ביותר¹⁵ הוא יתבטל לו ממציאותו ולא ירגיש מאומה ומסתפק במועט יותר לקבל רק מהארה א' ובלבד שנהנה הוא כו' ואהבה זו קטנה בערך ולכן נק' בשם נקבה א' שאין לה קיום כי מיד אחר התפילה חולפת ועוברת, ועוד דנשים¹⁶ דעתן קלות ובחי' אהבה זו היא בדעה קלה שמדחה¹⁷ חייי עולם מקור החיים ובוחר לעצמו חיי ג"ע שהוא רק מהארה א' בשביל לגרמי' שלו כו', וכ"ז מפני שהאיש מזריע תחילה שההארה מלמעלה היא בלי קדימת אתדל"ת ואינה ממקום גבוה כ"כ ואינו פועל רק להיות אשה זו כנ"י יולדת נקבה בלבד.

והנה בזמן הזה ובבחי' זאת שאין אתדל"ת מלמטה רק שה' ית' מעורר מלמעלה ופועל ישועות בהם להיות להם בחי' אהבה כו' אזי נק' כנס"י שהוא כללות נשמות ישראל בשם עקרה היינו שאינה מולדת מעצמה ואינה מזרעת מצד עצמה אלא האיש מזריע תחילה וע"י זה יולדת היא אח"כ ואז יולדת נקבה כו'.

ואמנם כ"ז הוא עפ"י השתלשלות היינו בחי' שנמדד עפ"י קו המדה שכך וכך ראוי שבאם שאשה כי תזריע ויהי' אתדל"ת מלמטה אזי יהי' נמשך אתדל"ע מלמעלה באופן שתהי' יולדת מזה בחי' זכר כנ"ל, ואם שאין אתדל"ת מלמטה רק צ"ל אתדל"ע מצד עצמו מלמעלה אזי לא יהי' המשכת הארה כ"א¹⁸ שתיכף לילד נקבה בלבד לפי שבעצמו מעוררם, דים לעוררם בבחי' אהבה זוטא ואינם ראוים יותר, אבל בגילוי הארת עצמותו ית' שלמעלה מהשתל'¹⁹ אזי מתמתקים כל הדינים ואזי יצווה חסדו לעוררם מלמעלה גם כי אין אתדל"ת כלל באופן היותר יאות והיותר טוב דהיינו בבחי' אהבה רבה הנק' בשם זכר כנ"ל.

וזהו שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ בניה כו' כי הנה מבואר למעלה ענין השמחה שהוא התגלות פנימיות החיות הצפון ונעלם תמיד שבעת שמחתו הוא מתגלה החוצה ולמעלה היינו המשכות והתגלות אא"ס ב"ה הסכ"ע, כנודע שסובב אין פי' שמקיף מלמעלה אלא שהוא בבחי' העלם, ואמנם לפעמים כשנמשך