קפח

בבחי' לבושים ולא לבנות ירושלים שא"צ ללבושים כלל כנ"ל (ואע"פ שהלבושים עצמן הרי הן נעשים ממעשה המצות ואותיות התורה שבאו בגשמיות כנ"ל ומהן עצמן נעשה העטרה ע"ג הראש כנ"ל ואיך נעשו לבושים להסתכל בהן באור החכמה מאחר ששרשן הוא בבחי' עטרה שלמעלה מן אור החכמה כו', הענין הוא משום דבחכמה¹⁵⁰ אתברירו דוקא כידוע וכל מה שנברר ברורי נוגה במצות מעשיות הכל הוא ע"י החכמה שבתורה כו' וע"כ נעשה בחי' לבוש להסתכל על ידו באור פנימי' ח"ע שבתורה אבל מה שנעשה בחי' עטרה ע"ג הראש מן המצות ומאותיות התורה ה"ז בבחי' הרצון העליון שלמעלה מן החכמה וכמו לעתיד דכתיב לא¹⁵¹ יכנף עוד כו' והיו עיניך רואות עין בעין כו' דהיינו שבחי' רצון העליון שבכל מצוה יתגלה שמזה נעשה בחי' העטרה, שא"צ להיות בבחי' לבוש כ"א בבחי' הבירורים שבחכמה משא"כ לאחר הבירור דכתיב ולא יכנף עוד כו' וד"ל. ובזה יתורץ מה שאמר את¹⁵² אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה כו' הרי גם בחי' בנות ירושלים הנ"ל היו במ"ת לראות בעטרה שעטרה לו כו' אע"פ שאין להם לבושים כו', כי א"צ ללבוש לראות בעטרה שזהו לאחר הבירור כו' וד"ל).