קפא

לנשמע באו מה"ש וכתרו להם ב' כתרים על כאו"א אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. וביאור הדברים הנה פי' נשמע לשמוע אל הרצון העליון ובחי' ח"ע שבתורה כשאומר דבר98 ה' זו הלכה דהיינו שיהי' בטל במציאות לד"ת הנאמרים בפיו שהיא רצונו וחכמתו ית' כאלו שומע מפי השכינה ממש כי דבריו חיים וקיימים וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך וה"ז כאלו השכינה מדברת מתוך גרונו והוא שומע לקול השכינה שבפי' בבחי' ביטול גמור בשמיעה זו כמו ששומע העבד דבר המלך ששומע בתכלית הביטול, וז"ש תען99 לשוני אמרתך מפני שאין דבר ההלכה דברי עצמו אלא דבר ה' הוא ונק' אמרתך רק שלשוני תען אמרתך כו' וכענין השמע100 לאזניך מה שאתה מוציא מפיך, בחי' אתה הוא בחי' ואתה101 מחי' את כולם, ואתה זה הוא המוציא דבר הוי' בפיך, וא"צ רק לשמוע באזניך מה שאתה זה מוציא מפיך כו' וד"ל, ועכ"פ בחי' ביטול זה הוא לרצון וח"ע שבתורה הנאמר בפיו בגילוי שזהו ונשמע והוא נק' כתר להיותו בבחי' ביטול רצון לשמוע רק אל רצה"ע (וכמ"ש למעלה בענין יהי רצון עושין רצונו כו' שעי"ז ממשיך לבחי' רצה"ע כו' שעושין בזה בחי' ראש ולא עטרה ע"ג הראש, היינו רק ביטול הרצון מפני רצה"ע בלבד משא"כ בבחי' הביטול בשמיעה אל הרצון שעי"ז ממשיך ממקור הרצה"ע להיות גילוי רצון כו' שזה דוקא נק' עטרה ע"ג הראש כו' וד"ל).

ובחי' כתר הב' שלמעלה מבחי' כתר זה הוא מ"ש ונעשה והוא אשר הקדימו לנשמע, והענין הוא כי פי' ונעשה הוא בחי' ביטול הרצון לגמרי דהיינו לא כמו ביטול בשמיעה בפרט שהוא אל אותו הרצון ששומע בלבד, אבל ונעשה הוא כל מה שיעלה ברצונו נעשה גם טרם ששומע הרצון שהוא בחי' ביטול לבעל הרצון דוקא שממנו נשמע כל רצון בפרט אח"כ א"כ זהו בחי' כתר בכלל ונק' רדכ"ר שהוא בחי' בעל הרצון לפי שנעשה זה הוא ג"כ בחי' ביטול כללי והיולי לבטל כל הרצונות ולא ביטול רצון בפרט שאינו ביטול עצמותו לגמרי כמו נעשה מה שנשמע אח"כ שהוא בחי' ביטול העצמי' מכל וכל דהיינו בחי' הביטול בעצם הרצון שעי"ז מעורר למעלה בבחי' בעל הרצון שממנו נמשך בחי' רדכ"ר (כי בעל הרצון הוא למעלה גם מרדכ"ר, שרדכ"ר אינו רק מקור הרצון ונק' בשם רעוא ורצון עכ"פ משא"כ בעל הרצון שעליו אמר שעלה102 ברצונו הפשוט הרי מה שעלה ברצונו הפשוט הוא רק הארה בעלמא מעצמותו כו' וד"ל), ודרך כלל ב' כתרים הללו נעשה הוא בחי' כתר שבכתר ונשמע הוא בחי' כתר שבחכ' כו' שהוא רצון הגלוי ומורכב בחכ' שנק' טעם כמוס לרצון כו', וזהו מי103 גילה לבני רז זה שהקדימו נעשה כתר הכללי לנשמע כתר הפרטי בביטול דשמיעה לכל רצון הבא בגילוי (כי גם הוא ביטול כללי לכל רצון הנגלה אבל עכ"פ לרצון הגלוי בשמיעה

הערות

  1. 98. דבר ה' זו הלכה : ע"פ שבת קלח, ב.
  2. 99. תען לשוני אמרתך : תהלים קיט, קעב. וראה בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'סג. דברים ח"ג ע' א'ע.
  3. 100. השמע לאזניך : ברכות יג, א. וראה בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ נ"ך ע' יט.
  4. 101. ואתה מחי' את כולם : נחמי' ט, ו.
  5. 102. שעלה ברצונו הפשוט : ע"ח דרוש עגולים ויושר (ש"א) ענף ב'.
  6. 103. מי גילה לבני רז זה : שבת שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.