קעג

אשר ע"כ אין מעשה התחתונים בסו"מ ועש"ט מגיע לשם להיות עי"ז גרעון אור או תוספות אור לכך משם דוקא מברכי' וממשיכי' אא"ס בעולמות גם שלא לפי מעשה הדור, שבחי' ברכה והמשכה זו מקודש העליון שלא ע"י מעשה התחתוני' מטעם הנ"ל נק' קדוש מצד עצמו כי²⁵ חפץ חסד הוא ע"כ ממשיך הארה מקדושתו להיות בבחי' סובב וממלא כו'. וזהו קדוש ה' צבאות להיות ה' לצבאות בבחי' סובב וממלא בריבוי ההתחלקות עד אין קץ כו' ואעפ"כ אות הוא בצבאות שלו משום דאעפ"י דאיהו תפיס בכולהו עלמין הרי לית מאן דתפיס בי' וכולם אומרים קדוש ומובדל כו' וד"ל.

וזהו לשון חכמים שקורין לעצמות אא"ס בשם הקב"ה ולא אמרו קדוש וברוך אלא הקדוש ברוך, מפני שבחי' וי"ו דקדוש הוא עצמו ענין הברכה שברוך ונמשך מקודש העליון בכל עת גם שלא לפי מעשה התחתוני' מטעם הנ"ל, אך הגורם להיות בחי' ברכה ושפע זו מקודש העליון שהוא וי"ו דקדוש הרי הוא ע"י ישראל דוקא. וזהו שאו ידיכם קדש פי' שישראל ישאו ידיהם לבחי' קדש העליון הנ"ל ומשם יברכו את ה' להיות בבחי' סובב כו'. והענין הוא כי הנה אמר ידיכם ב' ידים דוקא והוא יד ימין ויד שמאל, חסד²⁶ דרועא ימינא הוא בחי' וימינו²⁷ תחבקני כו' ודרועא שמאלא בבחי' הדין שמאל²⁸ דוחה כו' וב' הידים ישאו ויעלו אל בחי' קודש העליון הנ"ל.

וביאור הדברים הנה ב' הידים הללו הם לנגד ב' פסוקים הראשוני' שבק"ש שמע²⁹ ישראל ובשכמל"ו שהוא ב' יחודים יחודא עילאה ויח"ת כידוע. וענין יחודא עלאה הוא למסור נפשו באחד ממש דהיינו בבחי' אח"פ שנק' קדש העליון מפני ההתבוננות איך שהוא אח"פ ממש וכל מה שנמשך מאורו הפשוט להיות בבחי' סובב וממלא אינו רק הארה מצומצמת שהוא וי"ו דקודש הנ"ל, ולזאת תכלה הנפש האלקי' ליכלל במהותו ועצמותו ית' דוקא ולא תחפוץ בשום דבר זולתו כלל וכלל כמ"ש מי³⁰ לי בשמים ועמך כו' כלה שארי כו', וזהו ענין מס"נ באחד ממש לצאת לגמרי מנרתיק הגוף שהוא נפרד גמור כמו ר"ע³¹ שהי' מאריך באחד עד שיצאת נשמתו באח"ד כו'. אבל בחי' יח"ת הוא ההתבוננות איך שנמשך הארת עצמו' אא"ס להיות ממלא כ"ע להוות כל העולמות מאין ליש, וזהו ענין ברוך שכמל"ו בחי' שם ומלכות כמ"ש מלכותך³² מלכות כל עולמים כידוע.

והנה בבחי' יח"ת היינו לאחר שכבר נמשך שם כבוד מלכותו להיות מלך על עם להוות מאין ליש דוקא אז עיקר היחוד הזה הוא להיות בחי' ביטול היש