קסג

יראתי ואין דומה שמיעה לראי' לא מני' כו', כי השמיעה²⁶ וההבנה מרחוק והראיה מקרוב כו' וכמ"ש במ"א.

ודוגמא לדבר הנה כשיתבונן האדם ביחו"ת איך שמהוה את הכל שמקרב אל השכל בהשגה שכליי' כמו ענין הסבר הדבר איך שהוא מהוה אם בבחי' אותיות או בבחי' זיו או בבחי' חיות הנפש בגוף כ"ז אינו דומה לבחי' ראי' החכמה להכיר באמיתית הדבר הזה כמו שהוא ממש, דהיינו כמו שהוא באמת מהווה את הכל מאין ליש כמארז"ל איזהו²⁷ חכם הרואה את הנולד, פי' הנולד מאין ליש רואה ראי' שכלי' כו' וכך הוא בבחי' יחו"ע איך שהאציל ע"ס, אינו דומה השגה והסבר לבחי' ראי' שכלי' להכיר לאמיתתו כמו שהוא באמת מאציל ע"ס כו', וזהו שהחכמה נק' כח מ"ה בבחי' אין כי שרשה מבחי' אין ע"כ ביכולתה לראות ולהסתכל בבחי' אין וע"כ החכמה בבחי' ביטול במציאות ביטול עצמי וממילא ולא שצריך להתבונן בגדלותו בשכלו עד שמחמתו מתבטל אלא מעצמו וממילא נמשך לו בחי' ביטול מצד ששרשו בבחי' אין וכמ"ש והחכמה מאין תמצא בבחי' אין ממש להיותו בבחי' ראי' כאדם שרואה את המלך שביטולו ביטול עצמי בלא שכל והשגה למה הוא בטל, משא"כ ביטול הבא רק מצד ההשגה שמשיג בשכלו בגדולת המלך הרי זהו ביטול הנקנה שהוא יש רק שמתבטל מישותו מפני טו"ד השגתו הוא לפי ערך השגתו בלבד כו', והיינו מפני דבחי' בינה נק' יש וה"ז מלובש ביש והשגה ע"כ גם בחי' ביטול מישותו צ"ל ע"פ השגה ששכלו משיג איך הוא גדולתו כך יבטל א"ע, וגם למעלה בענין גדולת הוי' כמו שמתבונן איך דכולא קמי' כלא כו' לפי השגתו יבוטל מפני ששכלו יש ע"כ צריך שגם שכלו משיג הביטול משא"כ בחי' חכמה כח מ"ה הוא בחי' ביטול עצמי וממילא מפני שהדבר אצלו בבחי' ראי' כמו שהוא באמת דכולא קמי' כלא כו' ולא כמו שהוא מושג בהשגה בלבד כו', וע"כ ע"י החכמה דוקא שורה אין האמיתי דאוא"ס עצמו כידוע²⁸ דראשית גלוי אוא"ס בחכמה דוקא וד"ל. ובחי' יחידה הוא למעלה גם מבחי' כח מ"ה דחכמה הנ"ל, שכח מ"ה אינו רק שנמשך מאין אבל לא אין עצמו משא"כ בחי' יחידה שהוא בחי' עצם הנה"א כמו שמיוחדת בהתקשרות עצמי' באלקות ולא כמו בחי' ראי' בלבד וכמ"ש רשב"י בחד²⁹ קטירא אתקטרנא בי' אחידא כו' שהוא בבחי' אין האלקי ממש. (וכמ"ש במ"א וד"ל).