קנט

עשית את השמים כו' ואתה מחי' כו' ולפיכך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני כו' לתת לזרעו, ועוד זאת ותקם¹¹ את דבריך כי צדיק אתה פי' דבריך היינו בחי' אותיות הקדושה המחי' את כולם ומתלבשת בהם כי חיותם ויניקתם הוא מהקדושה כנודע, ובהכרית את הגוים מה נעשה לחיות הקדושה הנמשך בהם לזה אמר ותקם את דבריך שהקמת והעלית אותם למקורם ושרשם דקדושה להיות עולים ונכללים באור ה' וקדושתו מפני כי צדיק אתה צדיק בחי' אות ברית שהוא בחי' התקשרות שנמשך מלמעלה למטה להעלותם ולהקימם מעפרם, והתקשרות זו היא צדקה גדולה וחסד שעושה הקב"ה עם הבריות לבלתי¹² ידח ממנו נדח ולכך ותקם את דבריך כי צדיק אתה וצדקו' אהב.

והנה זהו ענין הנעשה בכל הגוים שמז' אומות, אבל¹³ עמלק הוא ראשית גוים שהוא נגד חי' יחידה שבנפש שנמשך אחר גופו בחוצפה וגסות רוח בלי טעם ודעת שאף אם הי' מתבונן בשכלו ורוח בינתו שהוא כאין וכלא ממש אינו נכנע ושב מידיעתו שאין ההתבוננות עושה רושם בגופו כלל להפוך ליבו כי חוצפא¹⁴ מלכותא בלא תגא היא, ולכן נק' עמלק¹⁵ מל' מליקה שהוא ממול ערפו דהיינו שעומד בבחי' עורף ואחוריים כו'.

והעצה היעוצה לזה כי מחה אמחה את זכר עמלק, מלחמה¹⁶ להוי' בעמלק, כי מן השמים ילחמו בו ע"י קיום האדם מצות¹⁷ זכירת מעשה עמלק שהיא מתרי"ג מצות להרמב"ן, ובקראו פ' זו הנה האותיות שהן דבר ה' שבפיו גדול ורב כחם לעקור בחי' זו מלהיות מונע לנפש בטמטום הלב אשר הוא מעשה עמלק שאף שמתבונן בגדלות א"ס ב"ה לא יוכל לפתוח לבו כו' שזהו מקליפה וס"א שבבחי' חוצפה המגביה¹⁸ כנשר כמ"ש בלק"א, וע"י קריאת אותיות שבפ' זו משם יורידנו ה'.