קנג

הבנין ואזי נגבה ממילא כל הבנין משא"כ כשהי' נותנים באמצע הבנין לא הי' נגבה כ"א החלק למטה וזה החלק הי' נשאר במקומו הראשון, וככה ממש יובן בנמשל העליון שרצונו ית' שע"י האדם יהי' עליי' לכל הברואים ע"כ נלקח גופו מבחי' הדומם דוקא מדרגה התחתונה מכל הברואים כו' ונק'¹¹ יציר כפיו של הקב"ה נברא מהעפר כו' ונעשה גולם ולא הי' בחי' קטנות וגדלות כלל כמו בבחי' צומח כו' רק עתה יש בגופו של האדם בחי' צומח כ"כ קטנות וגדלות משא"כ אדה"ר שנברא מן העפר כו' בקומתו כו' מסוף העולם כו'¹² וגם נזרקה בו נשמה ממדרגה עליונה מבחי' עצמותו וכמ"ש ויפח¹² באפיו כו' בחי' כי נעוץ¹³ תחלתן בסופן, ולכן נאמר בבריאות האדם דוקא וייצר ה' אלקים בב' שמות כי להיות התחברות גופו עם נפשו שהם רחוקים מאד בערך זה מזה יותר מריחוק הגוף מהנפש של בע"ח שהם צומח וחי שסמוכים זה לזה ומתחברים יחד משא"כ הדומם עם המדבר שרחוקים מאוד לזאת להיות התחברותם יחד הוא ע"י ב' שמות הנ"ל.

ויובן כ"ז גם עפ"י הקבלה דכתיב בחכמה¹⁴ יסד ארץ כונן שמים בתבונה, וענין שמים וארץ הם רוחניות וגשמיות ולמעלה היינו בחי' המדות שהם ז"א דאצי' נק' שמים והם בחי' צומח כנודע שהמדות יש בהם גידול כו' ומל' נק' ארץ שהוא בחי' דומם ושמים הוא כונן בתבונה דוקא שהוא בחי' בינה והיינו ה' עילאה דשם הוי' שהא מקור לאות ו' והם צומח וחי, ולכן הבע"ח גופם בחי' צומח אבל הארץ שהיא הדומם היא ייסד בחכמה דוקא בחי' מדבר ולכן גוף האדם הי' דומם כדכתיב גלמי¹⁵ ראו עיניך כו'.