קנ

שאהז"ג זו"נ שוין ממש מטעם הנ"ל לע"ל בענין ועטרותיהם בראשיהם, רק אז יהי' בחי' סובב כמו שהוא בגילוי ועכשיו הוא בהעלם כמתן בסתר כו' וד"ל.

ומעתה לא יקשה ממ"נ כו', דבודאי יש שרש לנשים בלמעלה מהזמן אמנם בזה השרש הן שוין עם האנשים ממש וע"כ חייבות במ"ע שאזה"ג כמו האנשים ממש, ולא תוכל האשה לצאת ע"י בעלה כי שם לא נק' אשה בחי' מקבל ולא אישה נק' בעלה והיא אינה אשתו כו' אלא כמו ב' זכרים שאין א' פוטר חבירו כו' וד"ל.

ועתה יש לתרץ הקושי' הב' והג' דלעיל עמ"ש בלק"ת בטעם מ"ע שהז"ג שהוא בבחי' מל' שמלבשת רק להחזה דז"א ושאהז"ג שרשה למעלה מהחזה כו' הלא מצד המצות הרי ה"ח דמ"ע הן בבחי' הדעת דז"א ומהו ההפרש בין שהז"ג לשאהז"ג כו' ע"ש. הנה תחלה יש להקדים ביאור ענין הנ"ל מה שהמל' מלבשת עד החזה כו' דהנה פי' הלבשה זו הוא בבחי' החיצוני' דהיינו שרק חיצוני' דחיצוניות המדות מתלבשים בדיבור, וכמו שאנו רואים בחוש שא"א להביא בדיבור בחי' פנימי' המדות שהרי האהבה כמו שהיא בעצם ממש א"א שיבא בדיבור, וכמו"כ השכל כמו שהוא בבחי' תמציתו אינו יכול לגלותו כלל בדבור, וכן הרצון כמו שהוא במהותו ממש א"א לגלותו בדיבור, וכן הטעם והתענוג כמו שהוא ממש בעצם א"א שיבוא בדיבור כמו תענוג שיש לו בדבר מה אם בשכל או בענין תאוה גשמי' אי אפשר לו להסביר כלל וכלל בדיבור איך שהתענוג הוא בעצם אצלו ממש גם כי ירבה דברים בזה, ואפי' טעם גשמי שטועם במאכל או פרי א"א לו להסביר בדיבור כלל איך שהטעם אצלו במתיקות גם שיפרש לו הדבר היטב ענין המתיקות אעפי"כ גופה של מהות המתיקות שנמתק לחכו איך יבין אותה לזולתה עד שבהכרח לאמר לו לא תוכל להבין אותי מן הדבור עד שתטעום בעצמך אזי תעמוד על מהותך כו', וכן בטעם החמיצות גם שיפרש ויבינו לזולתו א"א שיעמוד זולתו על מהות טעם החמיצות כ"א כאשר יטעום אותה בעצמו, ומכ"ש פרטי אופנים הטעמים במתיקות וחמיצות בכל פרטי הרכבותיו כמו מיני מעדנים שונים שזה א"א לגלות כלל בדיבור, וגם שיוכל להזכיר בדיבור כל פרטי מיני מעדנים וטעמים שונים כמו זה הפרי מורכב בטעם החמיצות כך וכך ומתיקות כך וכך וכן לכל פרי ומאכל כו', אין זה רק קריאת שם בלבד שקורא בדיבור זה חמוץ וזה מתוק בכלל או בפרט במורכבים שבהם בחמיצות או מתיקות ועריבות או חריפות ומרירות ומליחות כו' אבל גם להביאם במושכל והבנה א"א לו להסביר לזולתו עד שהשכל ישיג שהוא חמוץ כו' אלא רק בקריאות שם בלבד, וזהו רק בחי' אותיות הדבור שקורא שמות בלבד ובקריאה חיצוני' שאין זה נוגע כלל למהות הדברים שקוראים כי לא יוכל להשיג גם בשכל והבנה למהות הדברי' שקוראי' בשמו עד שלא נודע רק השם, וכמו ויקרא³⁶ האדם שמות לכל הבהמה כו' זה יקרא ארי' וזה שור, שאין השמות הללו מודיעי' למהות הארי' והשור כלל כו' וד"ל.