קמב

והצמצום כו' וכמו מדת החסד כאשר הוא כלול בעילתו שהוא השכל אז הוא במהות השכל והוא ענין גידול החסד עם גידול השכל כאחד מצד אחיזתו בשכל דוקא כנ"ל אבל בהוולד החסד מהשכל הוא בא בשינוי מהות כנ"ל, ומ"מ בהכרח שגם בהחסד שבלב יש בו מבחי' השכל עצמו רק שהוא בו בבחי' העלם והצמצום כי אין חסד העלול הזה רק מבחי' היותר אחרונה שבשכל לאחר שנתצמצם לעצמו כו' וד"ל. וכמו"כ מבחי' המדות שבלב שנמשך באותיות המח' ג"כ בא ונמשך בשינוי המהות דהיינו כמו ממהות חסד שבלב למהות מח' של חסד זה במוח שאינו רק בחי' אותיות המח' בלבד ואין לו ערך לגבי אור החסד בעצמו שבלב מ"מ יש במח' זו מבחי' עצם החסד שבלב כי ממנו נלקחה המח' זו שהרי מה שלבו חפץ מיד מהרהר במח' ונק' הרהורי ליבא כידוע רק החסד שבלב המלובש במח' זו הוא בבחי' הצמצום וההעלם כי אינו רק מבחי' אחרונה שבו כנ"ל בחכ' וחסד כו', וכך הוא בהשתלשלות מן המח' לדבור שאין מהות המח' עצמה בדבור רק בחי' אחרונה שבו ואעפי"כ יש בדיבור מן המח' שהרי אי אפשר לדבר בלא מח' וכמו"כ מדבור למעשה כו' וד"ל.

והדוגמא מכ"ז יובן למעלה בבחי' ממכ"ע מריש כל דרגין שהוא בחי' ראשית הגילוי מאוא"ס להיות מקור להשתלשלות שהוא מתגלה בבחי' החכ' כמ"ש הוי' בחכ' כו' הנה זה האור בא בבחי' צמצום והסתר גדול וכמ"ש והחכ' מאין תמצא כו' מאין ליש ע"י בחי' צמצום גדול שנתצמצם להיות נק' חכים כו' כידוע דמצד עצמו לאו⁹ מכל אינון מדות כלל וכמו"כ מתצמצם עוד האור בצמצום אחר צמצום מחכ' דאצי' למדות דאצי' ע"ד הנ"ל בבחי' צמצום המשכת החסד מהשכל כו', וכן מתצמצם עוד ממדות דאצי' לבחי' מחדו"מ העליונים שהוא עולם הבריאה ועולם היצירה כו' כידוע דג' עולמות בי"ע נק' בחי' מח' דו"מ, ויש באצי' ג"כ בי"ע שהן בחי' מדו"מ שבאצי' ומבחי' עשי' שבאצי' נעשה מקור לבי"ע כו' והוא בחי'¹⁰ מל' דאצי' שנעשה ע"י לבריאה כידוע וגם זאת ע"י בחי' מסך מבדיל בין אצי' לבריאה הנק' פרסא כמ"ש ויעש¹¹ את הרקיע להבדיל וכמו"כ מבריאה ליצי' יש בחי' פרסא המפסיק כו' ומיצי' לעשי' כו' עד שגם בסוף העשי' יש בחי' הרקיע המבדיל בין מים העליונים שמעל השמים כו' וע"כ נתצמצם האור והשפע כ"כ בריבוי צמצומים זא"ז במיעוט אחר מיעוט והעלם אחר העלם עד שנמשך השפע בבחי' צמצום ומיעוט היותר אחרון, והוא כמו שפע המזלות בכל צמחי האדמה כמו ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים כו' עד שאמרו אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה כו' ואומר לו גדל כו' ואעפ"י שהמזל הוא רוחני והעשב הוא גשמי מ"מ המזל הוא מכה ומגדלו מן הרוחני' אל הגשמי' לפי שבאה שפע זו בבחי' צמצום דעו"ע הנ"ל שהעילה מתצמצם ונמשך ובא בהעלול בשינוי המהות כו' כנ"ל בענין התהוות החסד מן החכ' כו' וכך בענין ממגד