קכח

לב"ן כמ"ש והוא⁹⁵ ימשול בך כידוע אין עלי' לבחי' יסוד כ"כ, וזה פלא לכאורה שהרי כאשר מ"ה מברר לב"ן יש כח יותר בבחי' הדכר מבחי' הנוק' ובחי' יסוד הוא בבחי' ז"א דדוכרא, ולעתיד יהי' כח בנוק' שהוא בחי' המל' יותר עד שתהי' עטרת בעלה מאיזה טעם יהי' עלי' לבחי' יסוד יותר מעכשיו כו'.

אך הנה ראי' ברורה לדבר זה אנו מוצאים ממה שמצינו שלעתיד יהי' הבכור יוסף ועכשיו בכור⁹⁶ יעקב ראובן ולא יוסף, וז"ש ביוסף בכור שורו כו' דקאי לעתיד, ולזה הטעם גם העבודה⁹⁷ לעתיד יהי' בבכורים ולא בכהנים, כידוע שהעבודה הי' בבכורים מיד שיצאו ממצרים כמ"ש קדש⁹⁸ לי כל בכור פטר כל רחם כו' וקדושה זאת היתה לעבודה כמ"ש כי⁹⁹ לי הקדשתי כל בכור בהכותי כל בכור כו', אך מפני¹⁰⁰ חטא העגל נפסקה העבודה מן הבכורים ונתנה לכהנים בני אהרן, אבל לעתיד תחזור העבודה לבכורים כמקדם, אמנם לא כמו דין בכור¹⁰¹ דעכשיו שהוא לאב דוקא כמו הכהנים דעכשיו שהן דוקא בני אהרן למשפחותם¹⁰² לבית אבותם כתיב דכל שאביו כהן כשר לכהונה ולא כשאמו כהנת, אבל בבכורים דלעתיד לא יתייחסו לבית אבותם להיות בכור לאב דוקא אלא בכור לאמו דוקא כמ"ש קדש לי כל בכור פטר כל רחם, פטר כל רחם דאמו דוקא, ואם הוא בכור לאמו אע"פ שאינו בכור לאב כשר לעבודה, ואם יש לאדם כמה נשים ולכל אחת נולד בן בכור כולם כשרים לעבודה, רק לענין דין הירושה¹⁰³ אינו נוטל פי שנים אלא בכור לאב דוקא שנק' ראשית¹⁰⁴ אונו ולו דוקא משפט הבכורה לענין הירושה, אבל לענין העבודה לא בעינן ראשית אונו אלא שיהי' פטר רחם בלבד (ואפשר שאם הוא בכור לאב ראשית אונו ואינו בכור לאמו שכבר ילדה בן מאיש אחר לא יוכשר לעבודה אע"פ שלו משפט הבכורה לענין הירושה מאחר שלא נק' פטר רחם כו'). ובאמת דבר זה פלא גדול הוא למה יהי' הפרש בין דין הירושה ליטול פי שנים שאינו אלא כשהוא בכור לאב מטעם שהוא ראשית אונו, בין דין העבודה שהוקדש בכור פטר כל רחם דוקא ולא בכור לאב, ולמה לא יהי' דין