ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקע"בשחורה אניפט

פט

ומ"ש100 שהפרה רוצה להניק כו' היינו כאשר אין צריך לקבל שפע לעצמו, כי כבר שלם הוא בעצמו ולא עוד אלא שיש בו בחי' תוס' יותר מכפי הכלי שלו כענין אגברו101 חמרא אדרדקי כי היכא כו', כמשל חבית המלאה ביותר שאז ישפוך ממנה לחוץ, וכך כל נובלות שפע הוא מיתרון האור שבמשפיע דוקא וכמ"ש102 בע"ח שכל זיווג צריך שיומשך תחלה בחי' תוס' מוחין כו', וכמ"כ בנוק' בחי' המקבל יש בתולות שאינן ראויות לכלי קיבול ואין בהם תשוקה לקבל רק כאשר הגיע לפירקה בבחי' תוס' ג"כ והוא ענין הסימנים סימן התחתון והעליון כו' וכמ"ש והנה103 עתך עת דודים שערך צמח כו'. וזהו שהשלום שלו לחבר את המשפיע והמקבל בשביל היחוד שעוזר למשפיע להיות לו תוס' אור כדי שירצה לירד ולהשפיע למקבל, וכן עוזר למקבל שיהי' בה הכנת כלי הקיבול.

וזהו שחורה אני בבחי' הגבורות שעושי' לה בחי' בית קיבול להתייחד, ובזה נק' נאוה יותר מבנות ירושלים שהן עלמות שאינן ראויות ליחוד שהם בחי' אותיות הפשוטים (כמו ענין הנה104 העלמה הרה הנזכר במ"א). וזהו כאהלי קדר להיות בבחי' תוס' אור בתוקף גדול ואח"כ כיריעות שלמה בחי' המקיפים העליונים שמחברים המשפיע אל המקבל ונותנים בהם כח ליחוד וזיווג כו' כנ"ל וד"ל. וכמ"ש105 במ"א בענין החופה כו', וכמ"ש106 אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנו"ן כו', וכמ"ש107 בביאורים הראשונים כו' וד"ל.

הערות

  1. 100. ומ"ש שהפרה רוצה להניק : פסחים קיב, א.
  2. 101. אגברו חמרא אדרדקי : סנהדרין לח, א: אגברו חמרא אדרדקי כי היכי דלימרו מילתא.
  3. 102. וכמ"ש בע"ח שכל זיווג . . תוס' מוחין : ראה ע"ח שער הזיווגים פ"א. ובכ"מ.
  4. 103. והנה עתך עת דודים שערך צמח : יחזקאל טז, ז-ח.
  5. 104. הנה העלמה הרה כו' הנזכר במ"א : ישעי' ז, יד. סה"מ תקס"ה ח"א ע' שעט. וראה פיה"מ לאדהאמ"צ צב, ד: וכמ"ש במ"א בענין שאל לך אות כו' העמק שאלה שהוא עוצם הירידה בדרכי הטבע או הגבה למעלה מן הטבע כו' והשיב לא אשאל ולא אנסה כו', על כן אמר לו הנה העלמה הרה כו' שהן אותיות הטבע דאלקים בלתי מקבלים שפע מעלמא דדכורא כלל והן עצמן יהיו היפך הטבע כו'. וראה גם פיה"מ שם לא, ב.
  6. 105. וכמ"ש במ"א בענין החופה כו' : ראה לקו"ת שה"ש מז, ד. מאמרי אדהאמ"צ דרושי חתונה ח"ב ע' תצח. תקצא. ובכ"מ.
  7. 106. וכמ"ש אפריון עשה לו המלך שלמה : שה"ש ג, ט.
  8. 107. וכמ"ש בביאורים הראשונים : נסמן לעיל בסמוך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.