פה

דע"י מובדל ומרומם בלי התלבשות כלל להיות מקור לנאצלים ונחשב⁷⁴ מסוף העולם הא"ס כידוע וד"ל.

ומעתה יש לתרץ הקושיא דלעיל במה שסותר פסוק דשער רישי' כעמר נק' למ"ש קווצותיו שחורות כו', ומה דמשני כאן בא"א כאן בז"א שהן ב' מיני מדות הנ"ל הוא גופא יש להבין למה זה לבן וזה שחור כו', אך הנה יש להקדים תחלה בשרש ענין המצות דהנה שורש התו"מ רק מבחי' רצון וחכמה דא"א שנק' גלגלתא ומוחא [ומשם⁷⁵ הן תרי"ג ארחין שבז"א כו'] ששרשן רק מבחי' חו"ג דע"י כנ"ל אבל בחי' ג"ר דע"י למעלה משורש התו"מ ושם נאמר אם⁷⁶ צדקת מה תתן לו כו', והטעם הוא כי שרש התו' מח"ע דאורייתא⁷⁷ מח"ע נפקת והיינו מבחי' ח"ס דא"א ויורדת משם בבחי' נובלות שהוא בחי' צומח דחי שבכתר כנ"ל שהוא רק בבחי' המדות הכלולות בח"ס כמו מזל ונוצר חסד כו', ולזה אמרו דנובלות⁷⁸ חכמה שלמעלה תורה כי הרי כל עיקר התורה הוא בבחי' המדות להבדיל בין טמא כו' רק שבחכמה⁷⁹ אתברירו והוא רק בחי' הנובלות דח"ע שמתלבש במדות כנ"ל, וכמו"כ ענין המצות שהוא בחי' רצון עליון המורכב בח"ס כו', וגם בחי' שער רישי' כעמר נק' הנ"ל שרש הראשון של המצות הוא רק מבחי' חו"ג דע"י כנ"ל, אבל בחי' חב"ד דע"י למעלה מהיות מתלבשים בתו"מ וכמ"ש המתנשא מימות עולם כנ"ל וד"ל.

אך הנה יש בזה הפרש בין מ"ע למל"ת דהנה ידוע מארז"ל במצות עשה שהן רמ"ח מפני שזכרי⁸⁰ עם ו"ה רמ"ח ושמי עם י"ה שס"ה ל"ת, הרי ל"ת שרשן בי"ה שהוא בחי' חו"ב עד רום המעלות כידוע, ומ"ע שרשן בו"ה שהוא בחי' המדות והמעשה בלבד, ולפי"ז הרי שרש המ"ע רק בבחי' המדות שבכל פרצוף כמו בבחי' המדות שבח"ס דא"א עד בחי' המדות דחו"ג דע"י שבגלגלתא ומוחא סתימאה כו' שזהו בחי' שער רישי' כעמר נק' כו' כנ"ל, וטעם הלבנת⁸¹ שער הוא לפי שהמ"ע שרשם בבחי' החסדים שהוא בחי' גילוי ירידת אא"ס מלמעלה למטה דוקא כמו כל ענין מ"ע שהוא רק בחי' המשכות אלקות למטה בציצית המשכות ל"ב נ"ח ובתפילין המשכות ד' מוחין ובצדקה המשכת בחי' חסד ובמצות ת"ת המשכות אא"ס בחכמה כו' וכה"ג בכל מ"ע, וגם במצות הקרבנות וכה"ג שהן בחי' העלאת מ"מ שורה בהן