פא

איך יהי' הטפל קודם לעיקר כו'. אך התירוץ הוא כמו שתי' בענין ב' פסוקים הנ"ל דסתרי אהדדי כאן בא"א כאן בז"א וכך גם כאן הוא התירוץ דב' מדות יש א' בבחי' א"א והן רחום וחנון כו' ומשם נמשך מקור לחכמה והוא כמו מזל ונוצר כו' והב' מדות דז"א שלמטה מן החכמה כנ"ל וכמ"ש⁴⁵ בזוהר דאית חסד ואית חסד כו'. וביאור הדברים הנה באמת בהכרח לומר שיש מציאות מדות כמו רחום וחנון כו' גם בבחי' א"א שהוא בחי' הכתר שלמעלה מן החכמה כי הנה מאחר שאנו רואים שהמדות נולדים ונמשכים מן השכל א"כ וודאי מוכרח שיש בחי' מציאות המדות בשכל עצמו ג"כ טרם התמשכותם לבוא לידי גילוי מדות בהתפעלות בלב כי הן כלולות ונעלמות בשכל עצמו, שאם לא הי' בחי' מציאות מדות בשכל כלל לא הי' מציאות גילוי מדות בלב כלל, וכמו שנראה בחוש שיתפעל אדם בשכל באיזה אהבה לדבר מה כמו שכל שמשכיל באיזה דבר טוב כמו איזה מו"מ וכה"ג שאנו רואים שמתפעל בשכל לאהוב דבר המו"מ וכיוצא ואח"כ נולדה אהבה זו בגילוי בלב, וכך כל המדות כלולות בשכל רק שהן בטילים ונעלמים בשכל ונק' מדות שבשכל והוא בחי' ז"ת דבינה או חכמה, וכמו"כ בהכרח לומר בהתהות השכל מלמעלה מן השכל שיש במקור השכל ג"כ מציאות שכל רק שכלול ונעלם שם בבחי' ביטול והתכללות כו' דאל"כ לא הי' התהוות השכל כלל מלמעלה מן השכל, וא"כ כמו שיש שכל בלמעלה מן השכל בהכרח שיש ג"כ מציאות המדות שבשכל הנ"ל ג"כ בלמעלה מן השכל, ומדות אלו אשר בלמעלה מן השכל הוא למעלה מבחי' החכ' והשכל שנמשך מלמעלה מן השכל עד שלא נמשך מהם רק בבחי' שערה בעלמא והוא מזל הח' ונוצר חסד שחסד זה הוא בחי' המדות שלמעלה מן החכמה וממנה נמשך מקור לאור החכמה וזהו דאור אבא יונק ממזל הח' וכמו"כ הרי אמרו הכל⁴⁶ תלוי במזל אפילו ס"ת שבהיכל שהוא בחי' יחוד דאא"ס⁴⁷ מב' מזלות דנוצר ונקה כידוע וד"ל.

ולהבין ביאור הדברים הנה יש להבין תחילה ענין הידוע שיש ד' מדריגות דצח"מ בכל עולם מד' עולמות כמו שבעולם העשי' יש ד' מדריגות דצח"מ, כך בעולם היצי' ובעולם הבריאה וגם בעולם האצי' יש ד' מדריגות דצח"מ בחי' דומם שבאצי' כמו אבן וכה"ג הוא בחי' המל' שנק' דומם בערך המדות כמ"ש אבן⁴⁸ מאסו הבונים א'⁴⁹ ב"ן כו', והוא בחי' אותיות הדבור שנק' אבנים כמ"ש בס"י ה'⁵⁰ אבנים