עז
במעי אמו אוכל ממה שאמו אוכלת14 כו', אבל אחר שנולד ויצא לאויר העולם הרי הוא נבדל מאמו ונעשה ברי' בפ"ע במציאות אחר בלתי קשור ואחוז באמו כלל כו', והדוגמא מזה יובן ג"כ למעלה שיש ב' מיני נשמות ושניהם מבחי' פנימי' הכלים הא' אותן שבבחי' עיבור במעי אימא עילאה או אימא תתאה שאוכל מה שאמו אוכלת כו' ומתאחד בעצמותה ממש דהיינו כל בחי' הארות והמשכות מאור המאציל שנמשך לבחי' בינה אימא עילאה להיות לה למזון עליון כמו בכל שבת ויו"ט שניתוסף אור באימא עילאה ע"י הקרבנות וקידוש והתפילות כידוע והוא מאותו הבירור שנברר ועולה מלמטה למעלה כידוע כמו המזון דלחם הגשמי כו' הרי מבחי' מזון זה שאימא עילאה אוכלת וניזונית הוא שאוכל וניזון אותה הנשמה אלקית בהיותה כלולה בבחי' עיבור כו', והן ז' חדשים דמשמע"צ זמן הקליטה עד ז' של פסח שהוא זמן העיבור דנשמות כידוע, שבזמן העיבור ניזונת הנשמה ממה שאמו אוכלת כו' ומתגדלים בגידול גמור כו' עד ז' של פסח שיוצאות הנשמות בבחי' לידה להיות בבחי' בריאה ומהות בפ"ע ונק' נפש ונשמה האלקית שכלולה מפרצוף שלם במוחין ומדות בפ"ע, כמשל הילד שיצא לאויר העולם כנ"ל וכמו בולד גשמי שמלמדין15 אותו כל התורה בבטן אמו ואח"כ צריך ללמוד ביגיעת עצמו כו' כך הנשמה מלמדין אותה כל התורה עילאה דאצי' בהיותה בבינה דאצי' בבחי' עיבור ואח"כ משגת בהשגת עצמה כו'.
והנה הנשמות בעודן בבחי' האצי' ממש כנ"ל נק' בנות ירושלים פי'16 ירושלים יראה שלום הוא בחי' בינה ומל', ירושלים שלמעלה וירושלים שלמטה, ששם בחי' התגלות שלימות העליון שנק' שלימותא דכולא כו', וע"כ גם הנשמות שניזונים מאימא כו' כנ"ל נק' בנות ירושלים שמקבלים היראה בבחי' שלימות דא"ס כו' משא"כ הנשמות שיוצאות בבחי' לידה במהות בפ"ע כנ"ל אין היראה שלהם בבחי' השלימות דא"ס מאחר שנעשי' בבחי' יש נפרד בהשגת עצמן שהן מוגבלים מאין ליש כו' אלא הן נק'17 כלה מלשון כלתה נפשי כמו מתי18 אבוא ואראה כו' שעדיין
הערות
- 14. שהולד במעי אמו אוכל ממה שאמו אוכלת : נדה ל, ב.
- 15. שמלמדין אותו כל התורה : נדה שם.
- 16. פי' ירושלים יראה שלום : כ"ה בכת"י א. ובכת"י ב: יראה שלם. וכ"ה בב"ר פנ"ו, י, ובתענית טז, א בתוד"ה הר: יראה שלם. וכ"ה בשאר מקומות בדא"ח (וכ"ה גם בנו"א של המאמר שלפנינו, בס' מאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' סד. וכ"ה בד"ה שחורה בלקו"ת שה"ש ו, ג. ז, ב. ובמאמרי אדהאמ"צ נ"ך ע' רלב). אולם כהגירסא ”יראה שלום" נמצא בילקו"ש תהלים רמז תתיד. ובלקו"ת פ' ראה לא, ג ז"ל: בירושלים יראה שלם אך עוד יש לפרש פי' שלם ג"כ לשון שלום וכמ"ש בת"י ע"פ שובי שובי השולמית דהיינו ירושלים וכן פי' הראב"ע והרד"ק בשרשים סוף שרש שלם דהשולמית היינו בירושלים הנק' שלם והרי במדרש שה"ש פירשו השולמית לשון שלום, וגם בלא"ה ענין שלימות שייך לענין שלום כמו שפרש"י פ' וישלח בפסוק שלמים הם אתנו בשלום ובלב שלם ובפ' ויקרא בפסוק ואם זבח שלמים פרש"י שמטילין שלום בעולם ובזח"ג ויקרא (די"ב ע"ב) פירשו לשון שלימות ולשון שלום וע' בזח"א קע"ב סע"ב ע"פ ויהי בשלם סוכו. ע"כ.
- 17. נק' כלה מלשון כלתה נפשי : תהלים פד, ג. ראה גם תו"א שמות (בהוספות) קו, א. לקו"ת במדבר ח, ב. שה"ש א, א. ובכ"מ.
- 18. מתי אבוא ואראה : תהלים מב, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.