עד
ומרומם יותר משהוא נשגב ומרומם בדעת הגוים דקרו לי' אלקא דאלקי', כי הנה מאחר שהוא ית' מושל ומשגיח למטה מטה כ"כ זהו מפני שהוא מרומם למעלה מעלה ביותר שכל המרומם ביותר יותר יכול להשפיל א"ע למטה יותר כמ"ש המגביהי39 לשבת המשפילי לראות, דמשום שמגביהי לשבת ע"כ הוא משפילי לראות, דהא בהא תליא, והטעם הוא משום שלגבי עצמיות אא"ס ממש מעלה ומטה שוין ממש ע"כ הוא מושל למטה כמו למעלה ממש בהשוואה אחת כמ"ש את40 השמים ואת הארץ אני מלא בהשואה אחת וכמ"ש כי41 כל בשמים ובארץ ותרגומו דאחיד בשמיא ובארעא, לפי שהוא עצמו למעלה מבחי' מעלה ומטה כמשל העיגול הסובב כו' כידוע, וזהו כי42 ה' הוא האלקים שניהם שווין [אע"פ שהוי' הוא למעלה באצי' ואלקים הוא למטה בארץ בבחי' ממלא כ"ע כו', קמי' עצמותו שניהם שוין] להיותו למעלה לגמרי מבחי' מעלה ומטה, ובכללות היינו בחי' עצמיות אא"ס שלפני הקו"ח שאין שם בחי' מעלה ומטה כלל כמ"ש בע"ח, וזהו כמ"ד43 שמים וארץ כאחד נבראו כמ"ש במ"א וד"ל.
ואחר כ"ז יובן ענין ר"ח שהוא יו"ט של נשים דוקא מטעם שלא רצו ליתן נזמיהן לבעליהן במעשה העגל כנ"ל דהנה מבואר למעלה דעיקר מעשה העגל הוא העבודה לכוכבים ומזלות כמו מזל שור והנשים מפני שרשן בעלמא דנוק' שהוא בחי' המל' שמלכותו בכל משלה בכל הארץ דוקא ע"כ היו יודעים יותר שאין ממש במזלות כו' וא"כ הרי שרשם בבחי' הלבנה שהוא בחי' הנוק' כמו הלבנה שמקבלת מן השמש וכך הנשים בחי' מקבלים כו' וכידוע בזהר דשמשא וסיהרא הוא בחי' דכר ונוק' כמו דסיהרא44 לית לה מגרמה כלום רק מה שמקבלת מן השמש כך הנשים אין בהן בחי' כח המוליד רק כשמקבלים ממ"ד דדכורא כו', וגם אנו רואים בזמן קידוש הלבנה כשמתקדשת בכל ר"ח הוא מל' יום לל' יום שבל' יום הללו יש בה מיעוט ורבוי דהיינו באמצע החודש מתמלאת בקבלתה מן השמש ומתמעטת עד סוף החודש שנעשי' כמו נקודה אחת שזה נק' תכלית הריחוק פגימת הלבנה ובר"ח חוזרת ומתקדשת בב"ד שאומרים מקודש עד ז' ימים בחודש שראוי' לקדש ממש וחוזר חלילה כו' וכך הוא עונת הנשים בזמן וסתן שהוא ג"כ מל' יום לל' יום שבזמן וסתה נעשית טמאה לבעלה בתכלית הריחוק וחוזרת ומתקדשת מטומאתה עד סוף ל' יום שבא אורח בזמנו כו' הרי יש בל' יום הללו קירוב וריחוק כמו בשמש ולבנה כו' וד"ל. וזהו שלא רצו הנשים ליתן נזמיהן לבעליהן כי לא קבלו הדבר מהערב רב כמו האנשים והיינו שישראל מונין ללבנה שהוא בחי' המל' שמלכותו בכל משלה כנ"ל, ולזה הטעם נתן הקב"ה לנשים שכרן
הערות
- 39. המגביהי לשבת : תהלים קיג, ה ואילך.
- 40. את השמים ואת הארץ אני מלא : ירמי' כג, כד.
- 41. כי כל בשמים ובארץ ותרגומו דאחיד בשמיא ובארעא : דה"א כט, יא. זח"א ל, א. זח"ג רנז, א. ז"ח קג, ב (ונצוצי זהר שם).
- 42. כי ה' הוא האלקים : ואתחנן ד, לט. ועוד.
- 43. כמ"ד שמים וארץ כאחד נבראו : חגיגה יב, א.
- 44. דסיהרא לית לה מגרמה כלום : ראה זח"ב רטו, א. ובכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.