סד

שייך לביאור שעל תורה הנ"ל1

(א)2 וזהו ענין התלבשות החכמה בתוך הרצון כו', לכאורה זהו סותר למ"ש3 בפנים שההמשכה הוא ע"י המדות חסד דרועא ימינא כו' רק שהוא כגרזן ביד החוצב כו', דמשמע להדיא שההמשכה הוא מן המדות רק שא"ס ב"ה הוא העושה בהם כאדם הכותב בידו כו', וכאן משמע להיפוך שהחכמה מתלבשת ברצון ומזה בא סיבת ההתחלקות בנבראים, אבל לעולם ההמשכה היא מעצמיות הרצון. אך באמת קאי הא וקאי הא, והענין כי מובן מכל הנ"ל כי עם היות שבדרך כלל נחלקים לב' בחי' חומר וצורה אבל באמת גם החומר עצמו יש בו צורה כמו יסוד העפר שהוא חומר פשוט מ"מ יש בו צורה איך ומה שהוא בכמותו ומהותו ובארכו ורחבו וקומתו כו', אמנם אין בחי' צורה זו כמו בחי' הצורה שבצומח וחי כו', שהצמיחה שבצומח שהוא בחי' הרוחניות ונק' צורה שלו הוא דבר נוסף ממש על הגשם שהוא החומר וכן החיות שבחי משא"כ הצורה של העפר אין זה דבר נוסף כלל על החומר שהרי אין כאן רק מציאות העפר כ"א מה שהוא נמצא והי' במציאות זה שהוא עתה באורך ורוחב כו', זהו הנק' צורה שלו.

והנה זהו הכלל שהגשמי שהוא עצם החומר פשוט הוא שנמשך ומתהווה מן הרצון עליון ונק' סובב כמ"ש כל4 אשר חפץ הוי' עשה כו', אמנם מה שנתהווה בצורה כמו אורך ורוחב כו' זהו מצד החכמה שגזרה להיות רוצה בכך, אבל אין שייך לומר שהחכמה מתלבשת ממש ביסוד העפר, והוא בחי' הצורה שבו, מאחר שאין הצורה דבר נוסף כלל על החומר ואין כאן אלא החומר שהוא הגשם בלבד הנמשך מרצה"ע דוקא, רק שהענין שהחכמה מתלבשת ברצון להטותו איך ומה שירצה ועם היות שהחכמה גוזרת איך שיהי' הרצון מ"מ אח"כ אין כאן אלא מהות רצון בלבד רק שהוא רצון מוגבל עכ"ז החכמה שהגבילתו להיות רוצה כך וכך, ולכן מתהווה ממנה חומר מוגבל כך וכך כפי הרצון המוגבל וזהו הנק' הנק' צורה שלו, וא"כ מובן שצורה זו היא מצד החכמה אבל לא שנמשכת מהחכמה וה"ז עד"מ כאומן העושה דבר עפ"י לוח שנחקק שם צורת אותו הדבר שהעשי' הוא מאומן וצורת העשי' אינו דבר נוסף כו', רק שצורה זו היא כמו שעושים בלוח אבל לא שהלוח עושה, וכך נא' כולם5 בחכמה עשית הרצון עליון אבל [לא] שהחכמה הוא העושה כו', אמנם כ"ז הוא בעשיי' גשמיי' דוקא שנמשכת מהרצון עליון ממש רק ע"י התלבשות החכמה ברצון להטות איך ומה לרצות וכך יהי' הצורה כו', והיא צורת החומר, אבל בבחי' הצורה הנוספת על החומר כמו בחי' הצמיחה שבצומח והחיות שבחי כו' שהמה רוחניים ממש כידוע שיש נפש הצומחת וכן נפש החי כו' שהם נבדלים בעצם מחומר הפשוט של העץ והחי

הערות

  1. 1. שייך לביאור שעל תורה הנ"ל : כאן הוא הגה"ה והוספה מאת כ"ק אדמו"ר הצ"צ על הביאור לד"ה ביום השמע"צ דלעיל.
  2. 2. (א) וזהו ענין התלבשות החכמה בתוך הרצון כו' : לעיל שם בסוף הפיסקא: ובזה יובן ג"כ.
  3. 3. למ"ש בפנים שההמשכה הוא ע"י המדות : ראה לעיל במאמר (ד"ה ביום השמע"צ) פיסקא: ואל יפלא.
  4. 4. כל אשר חפץ ה' עשה : תהלים קלה, ו.
  5. 5. כולם בחכמה עשית : תהלים קד, כד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.