ס

נאמר בן⁴⁷ מכבד אב ועבד אדוניו, א"כ שייך הכיבוד מן הבן לאב מכלל שאינו עצם א' עמו ממש, והוא דבר נמוך ממנו לכן יכבד האב כו', אבל בחי' אחים וריעים היינו שניים שהם בערך והשואה אחת זע"ז (וכמ"ש במ"א בענין אורך ורוחב אין⁴⁸ קורין אבות אלא לשלושה שהם חג"ת כולם נק' אבות להיותם בערך א' והוא עד"מ הרוחב שכולו במקום ומצב א', משא"כ י"ב שבטים שהם מדריגה נמוכה מן האבות נק' אורך שנמשך מלמעלה למטה וזהו ענין שנז"ל אורך קומה של יוצר בראשית ורוחב בין זרוע לזרוע כו' ע"ש). כמו"כ יובן למעלה שיש ג' בחי' בנשמות מתחלה כשהם בעצמות האצי' טרם התמשכותם בבטן הנוק' דז"א הן נקראים אחים וריעים למקום פי' שהם בחי' אחים לז"א דאצי' הנק' מקום כי הם בערך א' עמו כי אז הם בחי' אלקות ממש שהוא ית' מיוחד בהן כמו שמיוחד בכלים דאצי' עצמן הנק' גרמוהי שנאמר עליהם איהו⁴⁹ וגרמוהי חד רק שהם קטנים מהכלים ומ"מ בערך א' יחשבו וכמ"ש במ"א ששרש⁵⁰ נש"י הם ס"ר אותיות המחשבה שמלבישים את המדות ונראים כעצם א' עם המדות ממש, וזהו פי' אחי"ם כו', ואח"כ כשנמשכים בנוק' דז"א ונמשלים לטפה היורדת מן המוח שמתגשמת מרוחניות לגשמיות מפני שיורדת דרך⁵¹ ח"י חוליות השדרה כו' כמ"ש במ"א, עד שאז נק' בנים למקום כלומר שהופרשו מבחי' עצמיות אלקות להיות דבר לעצמם ולכן בן יכבד אב הוא בחי' ז"א דאצי' הנק' אב לנשמות שברחם הנוק' כידוע, ומ"מ הוא חלק מהאדם עכ"פ עדיין ואינו נפרד לגמרי, אבל אח"כ בירידתם בבי"ע נעשים בחי' יש לעצמם ממש ובבחי' פירוד מאלקות עד שמשפט הבחירה לו גם להיות מורד כו', ומה שאעפי"כ אינו מורד ומבטל ישותו לכך נק' עבד כו', וז"ש על היום הרת עולם בחי' עיבור אם כבנים כלומר אם כמו שאנחנו בעיבור במעי הנוק' או כעבדים כשירדנו כבר בבי"ע להיות יש גמור כו'. והנה⁵¹ בשביעי של פסח הוא הלידה כלומר זמן הירידה בבי"ע אבל בשמ"ע הוא זמן המשכת הטפה בנוק' להיות נק' בנים וע"ז נאמר עצרת תהי' לכם שתהי' הטפה נקלטת ברחם הנוק' להיות מתעכבת עד"מ ושיתהווה בחי' הנשמה הנק' בן ואח"כ ע"י ז' חדשים שעד זש"פ ובכל יום אוכלת⁵³ ממה שאמו אוכלת כו' ומתגדלת עד שנעשים בחי' יש ממש ובוקע ויוצא בזש"פ ונק'⁵⁴ לידה וד"ל.