נה

נמשכים בדרך השתלשלות עו"ע מחכמה בלבד, וכמ"ש אין¹⁷ כל חדש תחת השמש פי' שמש הוא בחי' חכמה ותחת השמש אין כל חדש רק השתלשלות יש מיש, רוחני מרוחני עו"ע כנ"ל, רק החכמה בעצמה הנק' ראשית הוא שמאין תמצא כי תחת השמש הוא דאין כל חדש אבל השמש עצמה הוא בבחי' חידוש יש מאין, וכמו"כ נעוץ תחלתן בסופן כשצ"ל התהוות סוף כל דרגין הוא בחי' העשי' גשמיות שם דוקא נעוץ תחלתן בחי' רצון העליון כנ"ל וד"ל.

ובזה יובן ג"כ מ"ש כולם¹⁸ בחכמה עשית דמשמע לכאורה שהעשי' היא ג"כ ע"י החכמה, אבל באמת אינו כן וכך הוא דקדוק הלשון בחכמה עשית מבואר שאין החכמה היא העושה אלא שעם החכמה עשית אתה, והיינו שהרצון עליון הוא העושה אלא שהעשי' זאת בחכמה כי הרי כל דבר ואפי' העשי' גשמיות יש לו חומר וצורה פי' גשם הדבר הוא החומר ומדת אורכו ורחבו וכיוצא זהו צורה שלו. והנה אף שהתהוות הגשם שהוא החומר הוא מצד הרצון כנ"ל אבל שיהי' צורתו כך וכך דוקא כפי שהוא עתה, שהרי יכול להיות גם באופן אחר כו', זהו מצד החכמה המשכלת להיות כך וכך צורת החומר אבל לא שהחכמה מהוה את החומר כלל אלא שהחכמה מתלבשת ברצה"ע ואז הרצון מהוה את החומר בצורה זו כמו שגזרה החכמה והיינו לפי שרוצה כך כמו שהשכילה החכמה וזהו¹⁹ ענין התלבשות החכמה בתוך הרצון וד"ל.

ומזה מובן ג"כ הטעם לריבוי התחלקות הנמצאים בגשם וגופות דדצח"מ כנ"ל, אף שהוא ית' ורצונו אחדות פשוט כו', שהענין הוא מצד החכמה כנ"ל שממנה נמשך הצורה ומצד הצורה הוא השינוים כו'. וזהו ענין ארץ קדמה ששרש התהוות הגשמיות הוא מבחי' עליונה יותר מבחי' שממנה התהוות הרוחניות, וכמובן מכל הנ"ל דשרש התהוות הרוחניות הוא מחכמה שהוא הנק' ראשית לנאצלים וממנה מסתעפים כל הכחות רוחניי' שלמטה הימנה בהשתלשלות עו"ע והרי החכמה עצמה הוא בחי' כח מוגבל נחשב לגבי א"ס ב"ה שאינו מערך חכמה כלל כנ"ל, משא"כ הגשמיות נלקח מבחי' רצה"ע שהרצון הוא הטיית עצמותו והוא בבחי' א"ס, ומ"מ בחי' הרצון הוא חיצוני' ולכן מתהווה מזה הגשמיות שאין בהם לא טעם כו', והחכמה הוא בחי' פנימיות ולכן מתהווה ממנה הרוחניות שהוא בחי' הפנימיות שבכל דבר כמו טעם הפרי וצמיחת התפוח כו', אבל מ"מ הוא חיצוניות דבחי' עליונה יותר כי הוא בחי' כתר שחיצוניותו גבוה יותר מן החכמה אף שהוא פנימיות באצי' כו', כידוע²⁰ בענין הע"ס שפעמים הכתר נמנה בכלל י"ס ופעמים אינו נמנה,